מ ש נ ה ו מסכת נידה 303 דעת, ומגיל זה ואילך אין צורך לברר אם ידע לשם מי הוא נדר, והנדר חל אפילו אם הוא ( הקטן הנודר ) טוען שאז לא הבין את משמעות הנדר . ומן הסתם נזירות כנדר סתם ( הנדר חל רק אם הייתה כוונה לנדור ) . משנתנו אינה מהלכת בדרכו . משנתנו בוחרת אפוא ניסוח כללי ואינה מדקדקת לא בהבאת החולקים ולא בפרטי הלכות נדרים אלא מתמקדת בשאלה המעניינת אותה : גיל הנודר וחלות הנדר הנגזרת מכך . פ ר ק ה 304 מסכת נידה משנה ז דפוס נפוליכתב יד קופמן משל משלו חכמים באשה : בוחל וצמל . פגה עודה תנוקת, בוחל אלו ימי הנעורים . בזו ובזו אביה זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה . צמל כל שבגרה ואין לאביה בה רשות . משל משלו חכמים באשה – אין זה ממש משל, שכן אין כאן סיפור מעשה כי אם שלושה דימויים . במבוא למסכת עמדנו על ייחודם של משלי מסכת נידה . משל דומה מבחינה ספרותית נמצא במסכתנו ב, ה . בוחל וצמל פגה – 48 ) : "פגה בוחל וצמל", ושלושתם יוסברו להלן . עודה בדפוס ( אולי על פי הבבלי תינוקת – פגה היא תאנה קשה שטרם הבשילה אך ניתנת כבר לאכילה, זו התינוקת שנדונה במשניות ג, ד, תינוקת בת שלוש שנים ויום אחד . פחות מב...
אל הספר