בת אל כבר נישאה , ילדה והתגרשה והיא מצליחה בעבודתה . הסקס המזדמן אצלה הוא ביטוי לפחד לאבד את האוטונומיה שלה , לרצון שלה לשלוט במציאות ולהיות מיוחדת ; היא חוששת ומודה שקרבה ותלות מאיימות עליה , בעיקר שיבלעו אותה ויחשפו את הספק שלה בנשיותה – שהיא אינה יפה מספיק ( כפי שהיא חכמה ) . לכן היא צריכה להשתמש בגוף ובמיניות שלה כסחורה זמינה ופרובוקטיבית באינטרנט ובבתי קפה . אבל אצל דפנה , סתיו ושירי – רווקות בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים שלהן – אפשר לראות הימנעות וזהירות במין בפרט ובקשר עם גברים בכלל . שלושתן , כמו צעירות רבות , נאבקות בטיפול שלהן עם דמות הגבר כאידיאל בלתי ניתן להשגה מבחינתן , כשיש להן לרוב רשימת תכונות מוכנה לגביו . אבל בפועל " הגבר " נתפס אצלן כאובייקט ש " יפלוש לטריטוריה" שלהן או " ייכנס לווריד " , יחדור אליהן וישתלט עליהן – נפשית וגופנית . לדפנה יש מחשבות טורדות בקשר לכסף ולעתיד שלה , והיא מוטרדת מן ההשמנה שלה . בהדרגה היא מתחילה להבין בטיפול שאצלה מדובר באכילה רגשית בגלל החרדה שלה מדחייה . לקח כמה חודשים בטיפול להכיר בכך שהאכילה שלה באה לכסות על מה שמעבר : על ספקות של...
אל הספר