פרק זה מבקש לבחון את השאלה באיזו מידה יש הכרח בחינוך לפטריוטיזם , והאם הכרחי להדגיש בחינוך לפטריוטיזם דווקא את הפן ה " חזק " או את זה ה " מתון " . תשובתי לשאלה תפתח בתיאור המצוי ולאו דווקא בחיפוש הרצוי , ותצביע על כך שלאורך ההיסטוריה של מדינות הלאום התקיים חינוך לפטריוטיזם ; לאחר מכן אציע בקצרה את גישתם של הסבורים שאין הכרח בחינוך כזה ; אמשיך בדבריהם של אלה הגורסים שחייב להתקיים חינוך לפטריוטיזם , הן בקרב המצדדים בכיוון ה " חזק " והן בין אלה שמעדיפים את הצד ה " מתון " של קו הפטריוטיזם , אקבל את עמדת המצדדים בחינוך לפטריוטיזם ואדגיש כי לחינוך זה חשיבות רבה החורגת מענייני ביטחון לאומי פיזי . היסטוריה קצרה של החינוך לפטריוטיזם קונצנזוס שקיים בין מומחי חקר הלאומיות מלמד שמדינות הלאום שמוכרות לנו קמו בהמשך להסכם וסטפליה משנת 1648 ( סמית , , 2003 עמ ' . ( 45 התבוננות בהיסטוריה החינוכית חברתית של מדינות אלו מלמדת שחינוך לפטריוטיזם אינו המצאה חדשה של ימינו , והוא התקיים ( ועדיין מתקיים ) בפועל במדינות רבות . כבר במאה ה , 18 בהרהוריו על הממשל הראוי לפולנים , ביקש ז 'אן ז ' אק רוסו להראות את הה...
אל הספר