בעל תיקוני הזוהר מעוניין אפוא להנחיל תפיסה חדשה שבה דמותה של השכינה מרכזית לתודעתו הדתית של המאמין . אבקש לדון כעת באופן שבעל התיקונים משתמש בו במבנים פואטיים וסגנוניים כדי להשיג מטרה זו . היות שהתודעה הדתית כבר מאוכלסת בתמונות של אלוהות זכרית , מובן לבעל התיקונים הקושי הכרוך בהצבת דמות נקבית במקומן . בשל קושי זה , לצד תמונות גוף נשיות מובהקות דוגמת השדיים והבתולין , הוא בוחר לעסוק בתמונות אל זכריות המוכרות לתודעה הדתית מן השפה החז״לית והזוהרית . בדרשותיו היצירתיות הוא מסב תמונות זכריות מוכרות אלו לתמונות נקביות מפתיעות וחדשות . אדגים מהלך זה בניתוח שלוש דוגמאות מרכזיות מתיקון ו : תיאור שער השכינה המתולתל בי״ג תיקונים , הממיר את תמונת הזקן האדראית ; תמונת השכינה המניחה תפילין ; ולבסוף , הביטוי ׳מורין עליה באצבע׳ המופיע בסצנה החותמת את התיקון . מי״ג תיקוני הזקן לי״ג תלתלי השכינה החלפת תמונת אלוהות גברית מוכרת בתמונת אלוהות נשית נוכל למצוא בתיאור שערות ראשה של השכינה . תמונת י״ג התלתלים של שערה לקוחה מתיאור י״ג תיקוני הזקן המופיעים באדרות . אם הייתה מוטלת בספק היכרותו של בעל התיקונים עם ...
אל הספר