במאמרו של עמוס גולדרייך ׳בירורים בראייתו העצמית של בעל תיקוני הזוהר׳ הוא מוכיח כי המחבר מזהה את עצמו עם משה רבנו , ׳רעיא מהימנא׳ . הזדהות זו ניכרת בהעצמת תפקידו המשיחי של משה , אשר מעלתו עולה אף על מעלתו של דויד , דמות המשיח המסורתית . על רקע זה מציע גולדרייך לזהות גם את החיגר עם דמותו של משה הרעיא מהימנא . 52 זאת , בין השאר , בשל הזיקה בין הכפילות בדמותו של ׳בעל הקבין׳ החי בשני עולמות – ׳האי ארעא׳ מכאן ו׳מתיבתא עילאה׳ מכאן – לבין ריבוי פניו של משה בספרות תיקוני הזוהר , המופיע הן בדמותו המקראית של משה , הן בגלגולו בכל דור והן כביטוי לתודעתו העצמית של המחבר . אני מסכימה לזיהוי זה של החיגר עם דמותו של משה , אך לא מסיבות אלו , 53 אלא בשל תיאורו של משה כאהובה הבלתי מעורער של השכינה . זיהוי זה תואם את טענתנו כי החיגר הוא הצדיק המסור מכולם לענייניה של השכינה , החרד למצבה ואשר עשוי בסופו של דבר לגאול אותה ממצוקתה . 54 ואכן , ׳אפשרי׳ העירני מורי פרופ׳ י׳ ליבס , אצל ר׳ יוסף ג׳יקטיליה , גינת אגוז , עמ׳ ריג , ונראה שתפיסתו שנויה במחלוקת עם תפיסת מונח זה אצל התיבונים . קלצקין , אוצר המונחים , ח״ב ...
אל הספר