עילת העילות והשכינה

במחקרו על תורת האלוהות הקבלית הצביע משה אידל על הצורך לדון במונחים קבליים ׳לא רק כחלק מדיון סמנטי , אלא כחלק מגלגוליו של מבנה מחשבתי מקיף יותר׳ . 3 ניתוח כזה חשוב ביותר להבנת המונח ׳עילת העילות׳ אשר נדמה כמונח רחוק ומופשט מכול , 1 על עילת העילות ראו תשבי , משנת הזוהר , ח״א , עמ׳ קיב – קיז ; מלכה , חכמת הקבלה , עמ׳ – 35 ; 39 ולאברג פרי , בנסתר ובנגלה , עמ׳ 117 – 115 , 109 – 107 ועוד . על המונח ׳עילת העילות׳ אצל רקנאטי ואצל ר׳ יוסף אשכנזי ראו אידל , תורת האלוהות , עמ׳ ; 136 רקנאטי , עמ׳ . 214 – 176 2 זוהר חדש תיקונים עב ע״א ( מרגליות קג טור ב ); ראו להלן בסעיף ׳הקריאה לייחד בה׳ . יש להעיר כי ההבחנה המופיעה בזוהר ח״א כב ע״ב ( שייך לתיקונים ) בין ׳עלת העלות׳ ל׳עלת על כל עלות׳ , הטעתה רבים , שכן היא אינה רווחת בכתבי בעל התיקונים ולבד ממקום זה הוא משתמש בביטויים אלה לסירוגין וללא הבחנה מיוחדת . ראו למשל הרמ״ק , פרדס רמונים , עמ׳ שסו : ׳ויש חילוק בין עלת העלות ובין עלת על כל העלות׳ . וראו תשבי המפרש , בטעות לדעתי , כי ׳עלת העלות׳ מתייחס לחכמה או בינה לעומת ׳עלת על כל העלות׳ המתייחס לאין סוף ,...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן