כוליות הטבע ורבגוניות הבריאה – ריבוי פניה של השכינה

מרכזיותה של השכינה והדגשת היותה כוללת כול ניכרת גם בהעמדתה ככוליות מערכת הטבע . מערכת חלוקה של הטבע לדומם , צומח , חי ומדבר , לצד חלוקות טקסונומיות נוספות של מערכת החי כגון עופות , חיות , דגים ועוד , רווחות בימי הביניים . 33 בדרשות אחדות בעל התיקונים מגדיר את השכינה כמצויה בכל אחת ואחת מן המערכות . השכינה שולטת ונוכחת בשלל מופעי המציאות , ובמובן זה היא מוצגת כמציאות כולה . הגדרה זו מחזקת את רצונו להציגה לא רק כאספקט זה או אחר או כיישות חסרה או חלקית , אלא כמלאות עצמה : ושכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובגין דא זמנין אתקריאת נשר זמנין יונה זמנין צפור בכל מה דשליטא אתקריאת בשמיה ובעשבין אתקריאת שושנה עץ פרי עושה פרי וכד שלטא על ארעא אתקריאת ארץ וכד שלטא על ימא אתקריאת ים על שמיה וכד שלטא על טורין את קריאת סלע . לית בריה בעלמא דשלטא עליה דלא אתקריאת בשמיה אבל עם כל דא דשלטא על כלא עבידת אפרשותא בין דרגין דאינון מוחא ואיבא לקליפין דסטרא אחרא דאינון כקליפין דאגוזא 31 על מלאותה של העשירייה ראו : ׳בשיטה העשרונית כל עשירייה נחשבת שוב ליחידה ברמה גבוהה יותר׳ . ליבס , אהבתיך , עמ׳ ; 45 תורת היצירה , עמ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן