ההגות היהודית בתחומי קיסרות ביזנטיון בשלהי ימי הביניים התרקמה הרחק מהמרכזים בספרד ובפרובנס . עובדה זו מבהירה את הסגנונות הייחודיים והזרים שהתפתחו בביזנטיון , אף שמקוריות ומעוף לא בהכרח רווחו באותה סביבה . הוגים כמו ר׳ שמריה האקריטי , ר׳ אלנתן קלקיש , ר׳ שבתי הכהן , ר׳ אברהם בן יהודה לאון , ר׳ יהודה משקוני , ר׳ מיכאל בלבו ור׳ אפרים בן גרשון , שפועלם החל עוד לפני כיבוש קונסטנטינופול בידי העות׳מאנים בשנת , 1453 משקפים בקווים אופייניים , על אף האוריינטציות השונות שלהם , את דמות השכלתן היהודי בביזנטיון במאות ה 14 וה . 15 ר׳ מרדכי כומטינו ) או כומטיאנו ( פעל בתפר שבין הקיסרות הביזנטית לשלטון העות׳מאני , ומבחינות רבות הוא הולם את השכלתן הרומניוטי בשלהי ימי הביניים . א . מורה הנבוכים בביזנטיון הערצת דמותו של הרמב״ם איננה ייחודית להגות היהודית הביזנטית ; היא חוצה גבולות ומחוזות . הערצה זו הצמיחה חיבורים פרשניים פילוסופיים לכתבי הרמב״ם . למעט פרשנות הלכתית ענפה למשנה תורה ופרשנות פילוסופית מועטה למילות ההגיון , הטקסט שאליו התייחסו הוגים באינטנסיביות הגדולה ביותר בימי הביניים היה מורה הנבוכים )...
אל הספר