תבנית כרונולוגית

ברצוני לעמוד על תבנית אחרת שנשיאי חב״ד נדרשים אליה , ונראה כי חלק מרעיונות החוג מתבארים באמצעותה . אין תבנית זו מסומנת בשם במסגרת הטרמינולוגיה החב״דית . אכנה אותה בשם ׳תבנית כרונולוגית׳ , וכוונתי לכך שמסורות חב״ד מבחינות בין תקופות שונות בחייהם של יצרני הידע החב״די ומנתחות את תוצריהם בהתאמה . לכאורה , אין חידוש בתבנית זו . מחקר ביקורתי אשר ינתח את הידע החב״די יוכל להבחין בין תקופות שונות בחייהם של אדמו״רי חב״ד באמצעות ניתוח תוכן , סגנון , היקף התוצר וצורתו . אולם לדעתי עיקר החידוש הוא בכך שנשיאי חב״ד עצמם רואים בתבנית זו חלק מהותי מהבנת הידע ומבארים את הידע באמצעותה . בצימוד למאפיינים אחרים בכתיבה החב״דית ) כגון ציון תאריכים לועזיים בכתיבתו ההיסטוריוגרפית של אדמו״ר חסידי כריי״צ ושימוש בהערות שוליים ( , נראה כי ניתן להבחין בתגובה החסידית אורתודוקסית למודרנה . ניתוח רעיונות של הוגה מתוך 303 לדוגמה : רמ״מ , המלך במסיבו . 304 ראה : רמ״מ , שיחות קודש , תש״י – תשי״א , א , ׳פתח דבר׳ . נכתב שם כי ׳יש להדגיש שוב ושוב , שהנחות אלו נרשמו עפ״י זכרון השומעים ) בהתועדויות שבימי החול עפ״י ״סרט הקלטה״...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן