יעקב ב ' יבלון מבוא בישראל חיים כשניים וחצי מיליון ילדים , שהם כשליש מכלל האוכלוסייה ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , . ( 2010 מעריכים כי כ - % 15 מהם ( כ - 330 , 000 ילדים ) נמצאים במצבים של סכנה , הזנחה והתעללות . בשנת 2010 כ - 8 , 408 מהילדים האלה הופנו למסגרות השמה מחוץ לביתם ( המועצה הלאומית לשלום הילד , – ( 2011 רובם לפנימיות לילדים בסיכון הפועלות בפיקוח משרד הרווחה ומיעוטם למשפחות אומנה . אם הילד מוצא מביתו עקב סכנה הנשקפת לחייו , בדרך כלל בשלב הראשוני לאחר מכן הוא מועבר למסגרת פנימייתית המשמשת כמרכז חירום לטיפול בילדים . מטרת ההעברה למסגרת החירום היא לספק לילד סביבה בטוחה ללא דיחוי . מן הרגע של השמת הילד במסגרת החירום מתחיל קשר רצוף בין מוסדות הרווחה ( בליווי משפטי ) לבין משפחתו של הילד , קשר שנועד לבחון את האפשרויות העומדות בפני הילד : חזרה הביתה ( בפיקוח ) , קליטה במסגרת אומנה , אימוץ או קליטה במסגרת חוץ - ביתית ( כמו למשל פנימייה או משפחתון ) . מטרת המחקר המוצג בפרק זה הייתה לבחון את חשיבות הקשר של הילד עם ההורים בפרק הזמן של השהות במסגרת החירום , כמו גם את הדרך לקדם את רווחת הי...
אל הספר