נהוג לומר שכל אחד ואחד חי במרכז עולמו הפרטי , אבל מעטים מתכוונים לזה ממש . אלפי שנים , עד שלהי ימי הביניים , האמינו בני האדם שהם חיים במרכז היקום ממש , והשמש סובבת אותם . בעינינו נראה היקום ההוא קטן מאוד : קטן בהיקפו , בלי עולם מיקרוסקופי או טלסקופי ; קצר בתולדותיו ( נברא לפני כמה אלפי שנים בלבד או קדמון בלי שינויים בטבע כלל ); ומצומצם באוכלוסייתו . בעולם כזה היו חיי האדם , כמאמרו המפורסם של הובס : , nasty , brutish , and short ובני אדם רבים מאוד אכן היו nasty , brutish ואפילו short תרתי משמע : הם היו נמוכים ממש , ותוחלת חייהם הייתה קצרה . מתקבל מאוד על הדעת שבעולם כזה יש עם אחד המאמין שהוא עם נבחר , עם שהאל בחר בו מכל העמים . היוונים , למשל , האמינו שכל העמים שאינם דוברים יוונית הם ברברים , לא אנושיים . היקום שאנו חיים בו גדול אפוא הרבה יותר מזה של אנשי ימי הביניים . כוכב הלכת שלנו סובב את השמש , ולא להפך ( אלא אם כן אנחנו חב " דניקים ) , והוא רק אחד מכוכבי הלכת הסובבים את השמש . גם השמש אינה נחשבת לכוכב מרשים בגלקסיה שלנו , וגם לא בצבר הגלקסיות שלנו , וצבר זה אינו אלא פינה קטנה בצבר ...
אל הספר