כל הרעיונות שנדונו עד כה באים לידי ביטוי ומחוזקים בדיון היחיד של הרמב " ם בימות המשיח במורה נבוכים ( ג , יא ) : הרעות הגדולות האלה המתרחשות בין אדם לאדם , מאיש לרעהו , בהתאם למטרות , לתאוות , לדעות ולאמונות כולן , אף הן נובעות מן ההעדר . כי הן כולן מתחייבות מן הבורות , כלומר , מהעדר ידיעה . כמו שעיוור , מכיוון שאינו רואה , תמיד ייכשל וייפצע ויפצע גם את זולתו , מפני שאין עמו מי שידריכו בדרך , כן כיתות בני – האדם : כל איש לפי מידת בורותו יעשה לעצמו ולזולתו רעות גדולות המתייחסות לפרטי המין האנושי . אילו היתה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית כמו שכוח הראייה מתייחס לעין , היה נבלם כל הנזק שהוא גורם לעצמו ולזולתו . כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשׂנאה ומתבטלת פגיעתם של בני – אדם זה בזה . הוא הבטיח זאת ואמר : וגר זאב עם כּבשׂ ונמר עם גּדי ירבּץ [ ועגל וּכפיר וּמריא יחדו ונער קטן נהג בּם : ] וּפרה ודב תרעינה [ יחדּו ירבּצוּ ילדיהן , ואריה כּבּקר יאכל – תבן : ] ושעשע יוֹנק [ על חר פּתן ; ועל מאוּרת צפעוֹני גּמוּל ידוֹ 92 והסיבה : בימות המשיח לא עוד יהיו שולטים ונשלטים – הכול יהיו יהודים . 93 ב...
אל הספר