כתיבה אזוטרית ואליטיזם

בזיקה להגדרת האדם יש לדון בשני נושאים הקשורים זה בזה : האליטיזם של הרמב "ם וכתיבתו האזוטרית . הרמב " ם עצמו מודיע לנו שאופן כתיבתו מכוון לכך שלא כל קורא ירד לסוף דעתו . כלומר , הוא כותב בו – זמנית לקהלים שונים . בפתיחה למורה נבוכים הוא מפרט את הסיבות ל ' אי – ההתאמות ' ( סתירות ) בספר . אחת מהן היא כדלקמן : הסיבה השביעית היא הכרח לדון בדברים עמוקים מאוד אשר יש להסתיר חלק מענייניהם ולגלות חלק . לפעמים יש הכרח , על סמך אמירה מסוימת , לדון בעניינים אלה בדרך של קביעת הנחה מוקדמת כלשהי , ובמקום אחר יש הכרח לדון בהם בדרך של קביעת הנחה מוקדמת סותרת לזו . ראוי שההמון לא ירגיש בשום אופן בנקודת הסתירה ביניהם . יש שהמחבר נוקט בכל תחבולה כדי להסתיר זאת . אם כן , הרמב " ם מודיע לנו שהסתירות בספר נועדו להסתיר את עמדותיו האמתיות . השאלות מהן עמדות אלה וממי הוא מסתיר אותן צצו מיד עם פרסום מורה נבוכים , והן מעסיקות תלמידים וחוקרים עד עצם היום הזה . מצד אחד , יש מי שמציגים את הרמב "ם כפילוסוף אריסטוטלי קיצוני ( במילים פשוטות : כאפיקורוס גמור ) , המסתיר את עמדותיו מן ה ' המון ' היהודי מפחד שייעשה לו מה ש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן