אלה הן הלוואות הניתנות מטעם בעלי החברה בנפרד מהשקעותיהם , בתנאי ריבית ותשלומים הנקבעים מראש . הלוואות בעלים עשויות לנבוע מטעמים שונים : א . צורך זמני במימון — כדי לממן את הרחבת פעילות החברה , וכשהבעלים אינם מעוניינים להרחיב את השקעותיהם ואת הסיכון הכרוך בכך , או לשאת בסיכון הכרוך בגיוס הון זר , הם בעצמם מעדיפים להיות נושי החברה , והם רואים בכך הלוואה זמנית , שתוחזר להם בבוא העת . ב . שמירת החלק היחסי בבעלות — כאשר לא כל הבעלים יכולים להגדיל את השקעותיהם בחברה , וכשאין כל כוונה לשנות את חלקם בבעלות , הם מעדיפים לקבל השקעות של חלק מהבעלים בצורת הלוואות . ג . הקטנת הסיכון — לבעלים העיקריים יש אפשרות להבטיח את השקעותיהם הנוספות בחברה בשעבודים ובביטחונות . וכך , בעת פירוק החברה או בפשיטת רגל , יהיה להם מעמד של נושים , הקודמים לבעלי המניות האחרים . גורם זה שכיח במיוחד במפעלים החדשים , שבהם אין לבעלים עצמם עדיין אמון מלא בעתיד החברה . עם התבססות החברה נוטים להמיר הלוואות אלה במניות . ד . מיסוי — לעתים יש בצורה זו יתרונות מסוימים מבחינת המיסוי , בשל חלוקת הרווחים ( בצורת ריבית ) המוכרים כהוצאה...
אל הספר