בפרק " אמצעי התיאור בחלום" שבספרו " פשר החלומות" פרויד דן גם בהשתקפותו של הסובייקט החולם בחלום . לפי פרויד , החלום תמיד עוסק בסובייקט החולם . כאשר מופיע זר בחלום - הרי זה החולם , המבריח בדרך של הזדהות עם הזר חלקים מאישיותו דרך גבולות הצנזורה . כאשר החולם עצמו מופיע , פעמים רבות יימצא שיש בו קווים המאפיינים אדם אחר , ועל הפירוש לבקש אחר קווים משותפים נוספים עם אותו אדם , אשר לא הופיע בחלום . פרויד טוען כי " הזדהות זו תכליתה לאפשר לי לאחד כמה רעיונות עם האני שלי , שהצנזורה אסרה את קבלתם" ( פרויד , פשר החלומות , . ( 296-297 והרי מנקודת הראות שבהקיץ ממילא החולם הוא שמחבר את חלומו , ועל כן בוודאי ניתן לזהות כל רכיב בחלום עם החולם , בעזרת פירוש לאחר היקיצה . פרויד אינו דן כאן בתודעת האני של החולם בעת החלימה , ואינו מבקש לעשות כן . ממילא , לפי פרויד , גם התודעה בהקיץ , לרבות הרפלקסיה של הסובייקט על עצמו , איננה משקפת את הסובייקט כפי שהוא . הסובייקט , לפי פרויד , כולל גם את הלא-מודע והצנזורה , ולכן הכרה אדקווטית ( הולמת , מספקת ) של הסובייקט מצריכה פירוש כדי לחשוף את רכיבי הסובייקט ( אני , אני...
אל הספר