ג. "תיאוריית המקומות המרכזיים" וממלכת יהודה הקדומה

כאשר דנים בדגם היישובי של ממלכת יהודה , ובייחוד בשלב הראשון של הקמתה , יש לקבוע מתי משתנה דגם היישוב של מאות כפרים קטנים , האופייני לתקופת הברזל , I ומתחיל להופיע דגם יישובי הכולל אתרים מבוצרים , תכנון עירוני ומנהל ציבורי , האופייני לתקופת הברזל . II כל הרוצה לדבר על קיומה של ממלכה צריך להצביע על כמה מאפיינים בסיסיים של ארגון חברתי כזה : רציפות טריטוריאלית , מרכזי שליטה מבוצרים , מדרג יישובי ומערך דרכים . מבחינה מתודולוגית יש לציין כי ניתוח יישובי צריך להתבסס על כלים מתחום הגיאוגרפיה היישובית . שני המאפיינים הבולטים ביותר , שאותם צריך לבדוק ולנתח , הם גודל היישובים ומיקומם היחסי זה לעומת זה . כלי ניתוח פשוט , המתאים ביותר לניתוח מערכים יישוביים קדומים , ה וא " תיאוריית המקומות המרכזיים " של הגיאוגרף הגרמני קריסטלר , שהוצעה כבר בראשית המחקר היישובי במדע הגיאוגרפיה , בשנת . 1933 אחת מהנחות היסוד של תיאוריה זו היא שהמגבלה הבסיסית על כל ארגון מרחבי היא יכולת התנועה בשטח . לפני קיומה של תחבורה ממונעת התנועה התנהלה ברגל או על גבי בהמות משא . המרחק שניתן לעבור ביום הליכה אינו עולה על " ק 30 מ...  אל הספר