ברית מילה - הקדמה

הלכה אתיופית יהודים שגרו במחוז טגראי העידו שעושים ברית ביום השביעי . את הברית עשו אחר הצהריים כדי שהמוהלת תספיק לטבול לאחר המילה ולחזור לכפר בסמוך מאוד לשקיעה , ולא תצטרך להמתין זמן רב עד לשקיעה . לעומת זאת , יהודים שגרו במחוז אמהרה העידו שהברית נעשית ביום השמיני . וכך התבצעה המילה : אחר הצהריים נכנסת המוהלת לתוך בית הטומאה עם הכלים למילה . סכין גילוח ") למה , (" " שימפא " ( סוג של עלי מרפא ) וחוט . האם מחזיקה את התינוק והמוהלת קושרת בחוט את העורלה וחותכת . לאחר החיתוך המוהלת פורעת את העור ושופכת שימפא לריפוי הפצע . אם נוכחות במקום מלבד היולדת גם נשים נידות טמאות הן מסייעות בידה , אבל סתם כך לא נוהגים להכניס עוד נשים . אחר המילה המוהלת הולכת לנהר , שוטפת את כל בגדיה , טובלת ומיד לאחר הטבילה היא חוזרת לכפר , אך לא לביתה . רק לאחר צאת הכוכבים היא נכנסת לבית . לאחר שלושה ימים המוהלת באה לבדוק את התינוק , אך היא לא נכנסת לבית הטומאה . בעבר ובהווה בהלכה התלמודית 416 ברית המילה היא המצווה הראשונה שנצטווה בה אברהם אבינו ( אם כי אנו מקיימים את המצוות כי נצטווינו על כך בהר סיני . ( מצוות  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)