פורים

הלכה אתיופית הקהילה לא הכירה את חג הפורים כפי שנחוג היום בעולם היהודי . אבל היא חגגה אותו בדרכה - שלה . יש לציין שמגילת אסתר מופיעה , בשלמותה , בשפת הגעז . יהודי אתיופיה צמו במשך שלושה ימים " צום אסתר " ( שחל בכלל בפסח , וראו להלן , ( ובלילות אכלו מעט לצורך הקיום הגופני . זה היה פורים באתיופיה , יותר מזה לא עשו . לשאלתי , מדוע לא נהגו שמחה ומשתה , שהרי סוף כל סוף זה כתוב במגילה ? שמעתי מספר תשובות : א ) הקהילה רצתה לנהוג משתה ושמחה , אך בפועל לא נהגו משום שהשמחה האמיתית היא בירושלים ולא בגלות ; ב ) יש אומרים : האיגרות הראשונות המבשרות על השמדת היהודים הגיעו לאתיופיה , והאיגרות השניות המבשרות על המהפכה לא הגיעו לאתיופיה ; ג ) תשובת סבי מורי : "אנו ידענו על כל הטובות שגמלנו ה , ' אבל הסיבה לאי - קיומה של השמחה היתה הפחד מהגויים . לא רצינו להתגרות בגויים . " הוא הוסיף ואמר : "אנו היינו נתונים בקשיים , במצוקה , במשך שנים ופתאום להתחיל בשמחה ובצהלה בתוך כפרנו , היה זה מעורר עניין גדול אצל שכנינו הנוצרים , לרעה . " ועוד אמר סבי ז " ל : "שמחת פורים היתה פנימית , עמוק בלבנו פרצה בנו שמחה גדולה...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)