הלכה אתיופית חג זה נמשך יום אחד בלבד , ככתוב בתורה : "בחודש השביעי ביום הראשון בחודש . " בעבר ובהווה בהלכה התלמודית 343 כשקידשו את החודשים על פי הראייה , לעתים חגגו בירושלים את ראש השנה יום אחד , ולעתים יומיים . אם עדי החודש הגיעו ביום ל׳ באלול ובית הדין קידשו ביום זה את חודש תשרי , אזי הפך יום זה לא׳ בתשרי , למחרת היה יום חול , וחודש אלול היה חודש חסר , ואם בית הדין לא קידשו באותו היום את חודש תשרי , אזי חל ראש השנה למחרת , וחודש אלול היה חודש מלא . כיוון שיושבי ירושלים לא ידעו אם יקודש יום ל׳ באלול , הם החלו לציין את ראש השנה החל מאור לל׳ באלול . אם נתקדש החודש , התברר שכדין נהגו , ואם לא נתקדש החודש , הם היו חייבים לחזור ולשמור את היום שלמחרת בקדושת ראש השנה . מחוץ לירושלים תמיד ציינו את ראש השנה יומיים , משום שלא היתה דרך להודיע להם אם נתקדש יום ל׳ באלול . לאחר ביטול קידוש החודש על ידי הראייה וקביעת חשבון החודשים והשנים לפי הלוח שקבע הלל השני , באמצע המאה הרביעית לספירה , בטל הספק
אל הספר