יום טוב

הלכה אתיופית יום טוב הוא יום חג לכל דבר . יש בו תפילות מיוחדות , לכל חג תפילה מתאימה , ומלאכה אסורה בו , לבד ממלאכות שקשורות להכנת אוכל ובכללן הבערת אש , וכל מה שקשור לצורך עבודת ה ' כגון שימוש במצלתיים בתפילה . בעבר ובהווה בהלכה התלמודית 329 ימים טובים הם הימים שהתורה אסרה בהם מלאכת עבודה , והם : ראשון ושביעי של פסח , שבועות , יום הזיכרון ( ראש השנה , ( ראשון של סוכות ושמיני עצרת . בספרי הנביאים והכתובים המונח " ימים טובים " מציין ימי שמחה , ובמשמעות זו הוא שרד במקומות ספורים בספרות התנאים . בו - בזמן החלו להשתמש בספרות התנאית במונח זה לציון ימי השבתון האסורים ב " מלאכת עבודה . " מהספרות התלמודית והלאה יוחד המונח רק לימים האסורים ב " מלאכת עבודה , " וזו המשמעות שגם אנו משתמשים בה . מדוע אין מבעירים אש ביום טוב ?  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)