הלכה אתיופית באתיופיה היציאה לדרך היתה כרוכה בסכנות גדולות . היוצאים לדרך , שעשו את דרכם ברגל כמובן , נהגו לשאת תפילה אישית ספונטנית ואף לקבל ברכת הדרך מאחד הקרובים או מהמנהיג הרוחני . והיו אף כאלה שנדרו נדרים . בעבר ובהווה בהלכה התלמודית " תפילת הדרך " היא תפילה שתיקנו חז " ל ליוצאים לדרך . תפילת 230 הדרך נזכרת לראשונה בדברי האמוראים . נוסח התפילה , כפי שהוא מופיע בתלמוד , התקבל בשינויים קלים בין הקהילות השונות . הרב גורן , שהיה הרב הראשי לצה " ל , חיבר נוסח מיוחד של תפילת הדרך 231 לטייס , לצנחן , לצוללן ולכל חייל היוצא לקרב . המנהג המומלץ בארץ ישראל יהודי אתיופיה רשאים להמשיך במנהגם , להתפלל תפילה אישית . אין צורך ללכת למנהיג רוחני לפני כל נסיעה אף כשמדובר בהפלגה או בטיסה . עם זאת חשוב להמשיך להתפלל את תפילת הדרך בכל נסיעה ברכב . הסכנות בנסיעה אינן פחותות מהאריה או מהשודד באתיופיה . לתפילה יש השפעה על מצבו של האדם , והיא יכולה לגרום לשינוי ולתיקון הגורל ; נוסף על כך התפילה יכולה להשפיע על תודעתו של המתפלל . כאשר הנוסע ברכב מבקש ש " תוליכנו לשלום " במלוא הכוונה , הוא ייזהר יותר , וישת...
אל הספר