הלכה אתיופית התפילות באתיופיה לוו אמנם על ידי שליח ציבור , " חזן , " אך לא היתה כל הגדרה פורמלית לכך . חלק גדול מציבור המתפללים לא ידע קרוא וכתוב ולכן הם עקבו אחר תפילת המנהיגים הרוחניים , הקייסים . הקייסים היו שליחי הציבור באופן קבוע ובטבעיות ומשום כך לא היו חיכוכים בתוך קהל המתפללים בשאלה מי ראוי לגשת , ומי אינו ראוי לגשת לדוכן . הקייסים היו ראויים והכרחיים . בעבר ובהווה בהלכה התלמודית 196 בתקופת המשנה והתלמוד , כשהתפילה התנהלה בעל - פה , התפלל שליח הציבור את כל התפילה בקול , וכולם האזינו לו . קיימת מחלוקת בין חכמי התנאים בשאלה אם שליח ציבור מוציא ידי חובה גם את מי 197 שבקי בתפילה . להלכה פסק הרמב " ם : שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן כיצד ? בשעה שהוא מתפלל והם שומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה - הרי הן כמתפללין . במה דברים אמורים ? כשאינו יודע להתפלל , אבל היודע - אינו יוצא ידי חובתו אלא בתפלת עצמו . במה
אל הספר