אדום נענש על התנכלותו ליהודה ( א־יד)

חזון עבדיה א א כדי אטד אדנ י יהוה לאדום # מועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומי ונקומה עליה למלחמה : הנה קטן נתתיןל בגוים בזוי אתה מאד : כ / f j לבך ה ^ יאןל ג ע 1 כני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ : אם תגביה כנ # ר ואם בין כוכבים ^ ים קנך י משם אורידך נאם יהוה : אם גנבים באו לך אם שודדי לילה ה איןל נדמיתה הלוא יגנבו דים אםיבעדים בא - ? לך הלוא ישאירו עללות : איך נחפ ^ ו עעזו נבעו מצפניו : ו ^ דיד ^ כז-ל שלחוך כל אנעזי בריתך ז השיאוך יכלו לך אנע 1 י שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך ' :: - •< ' v : אי ? תבונה בו -.הלוא בי-ום ההוא נאם יהוה ח והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר ע 187 ו : וחתו גבוריך תימן ט למען יכרת איע 1 מהר עשו מקטל : onnn אחיך יעקב תכסך בו ^ וה * . ונכרת לעולם : ביום עמדף מנגד ביום # בות זרים חילו יא ונכרים באו # עךו ועל ירו ^ לם ידו גורל גם אתה כאחד מהם : ואל תרא ביום אוזיןל ביום נכרו יב ואל ת ^ מח לבני יהודה ביום אבדם  אל הספר