> ב ותראני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול בתך כבוד יהוה ממקומו : > ג וקול ו כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם h \ r >\ רעש גדול : יי ותרו נשאתני ותלןחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה : טו ואבוא אל הגולה תל א ביב הן-שבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם וא ^ ' ב ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם : [ יב ] ותשאני רוח - על פי ההמשך ( פסי ידן , נראה כי אין מדובר כאן במראה הנבואה ( כמו ביח ' ח , ג ; יא , א , כד ; מג , ה , ( אלא במציאות ממשית . לא זו בלבד שחזון ההקדשה - בניגוד לחזונות שבפרקים ח ; מג - אינו פותח בתיאור העברתו של הנביא ממקום למקום באמצעות הרוח , אלא שעל פי פס ' יד , הנביא מתאר את הליכתו אל הגולה לאחר שנשאה אותו הרוח . נראה שהשימוש בצירוף 'נש " א רוח' לתיאור הליכת הנביא רומז על כפייתיות בהליכה זו , הנביא אנוס ללכת , מעין סירוב סביל . ברוך כבוד ה' ממקומו - פסוק זה התפרש במסורת היהודית כמכוון לשירת המלאכים בשעה שכבוד ה ' החל לנוע . אולם ייחוס הרעש בפסוק הבא לכנפי החיות ולאופנים מקשה על קבלת פירוש זה כפשט . סביר יותר להניח כי יש לקרוא 'ברום ' תחת "ברוך , " על בסיס הדמיו...
אל הספר