הן בנבואות הפורענות הן בנבואות הגאולה נוהג יחזקאל להנגיד את המצב הקיים למצב העתידי , כך נוצרת קוטביות בולטת בין שני המצבים . קוטביות זו מנוסחת על ידי יחזקאל באמרתו : "השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש " ( יז , כד . ( ובאותו הקשר מתאר יחזקאל את גורל הגפן : מצד אחד היא שתולה "אל שדה טוב אל מים רבים " ( פס' ח ) אך גאוותה תביא לכך שהנשר האחר "את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש " ( פס ' ט . ( אף באליגוריה שבפרק יט יוצר יחזקאל הנגדה קוטבית בין הגפן שתחילה "ויהי לה מטות עז אל שבטי משלים " ( פס ' יא ) לבין מצבה עתה : "ותצא אש ממטה בדיה ... ולא היה בה מטה עז שבט למשול" ( פס ' ידו , או "ותגבה קומתו על בין עבתים " ( פס' יא ) כנגד "ותתש בחמה לארץ השלכה " ( פס ' יב . ( השימוש במוטיבים קוטביים רווח במיוחד בנבואות על צור ומצרים . כך למשל העיר צור תיהפך ל"צחיח סלע " ( כו , ד ;( נגיד צור הרואה עצמו כאל יומת בידי זרים ! כח , א י ;( פרעה הנמשל לתנין יושלך למדבר ( כט , ג ואילך ;( מצרים "מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגרם " 1 כט , ט ; 0 ממלכת אשור מדומה לארז ע...
אל הספר