" השיכונים השיתופיים" היו תופעה חדשה בנוף קהילות הייעוד בארה " ב בשנות התשעים . תחילת בנייתם הייתה בדנמרק בשנות השבעים והן נקראו Bofaelleskaber שפירושו "מגורים משותפים . " שיטת שיכונים זו בדנמרק נחלה הצלחה , ועד מהרה זכתה לתמיכה של הבנקים ומוסדות הממשל . בשנת 1981 נחקק בדנמרק חוק של בנייה קואופרטיבית , שהקל על המימון בשלבי הייסוד של הקהילות . משנה זו ואילך זכו השיכונים השיתופיים לתמיכה כספית מסודרת . בשנת 2000 נמנו בדנמרק 300 שיכונים שיתופיים . הקהילות הללו לא התכוונו להיות תנועה חברתית והקשר ביניהן היה מועט . השיכונים הדמים לא היו אחידים בגודלם . היו ביניהם שהכילו קהילות של שש יחידות דיור והיו שהכילו קהילות של 100 יחידות . בתוך זמן קצר התפשטה השיטה גם במדינות צפון אירופה . בהולנד הם נקראים central wonen ובנייתם החלה במקביל לדנמרק בשנות השבעים . בהולנד הייתה התפתחות מהירה של קהילות אלו . מעריכים כי בשנת 2000 היו כ 100 שיכונים שכללו גם בתים לקשישים המשולבים בחיי הקהילה . שיכונים שיתופיים כאלה נפוצים במידה פחותה גם בשוודיה , נורווגיה , גרמניה וצרפת ומאוחר יותר נבנו שיכונים כאלה גם בבריט...
אל הספר