בפתח הספר

עניינו של הספר בקבוצה של שירי קודש עבריים אשר נכתבו בתקופת השיא של היצירה העברית על אדמת ספרד ( תור הזהב , המאה האחת עשרה והשתים עשרה , ( המכונים רשויות אישיות . שירים אלה נכתבו לצורכי עבודת בית הכנסת ושימשו פיוטי פתיחה לפסקאות תפילה שלפני ברכותיה של קריאת שמע בתפילת השחרית . עד לאסכולת ספרד לא היו חלקי תפילה אלה מפויטים ; הרשויות פרצו אפוא את הגבולות המקובלים של הפיוט והיו בבחינת חידוש מהפכני ( על פי פליישר , , 1975 עמ' . ( 396 רוב הרשויות הידועות לנו הן פרי עטם של שלמה אבן גבירול ( אשר נחשב גם למכונן הסוגה , ( לוי אבן אלתבאן , יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא . חוקרי השירה העברית בימי הביניים תמימי דעים באשר לרמתם האמנותית המעולה של שירי הרשויות ורואים בהם את גולת הכותרת של הפיוט הספרדי . עם זאת עד כה לא פורסם ספר שיוחד לדיון בסוגה זו , והדיונים החשובים בכמה משירי הסוגה ניתנו בעיקר בתוך סקירה של כלל הסוגות המשמשות בשירת הקודש הספרדית או במאמרים המוקדשים לעיון בשירים יחידים או לדיונים בהיבטים פואטיים ודתיים כלליים הנוגעים גם לרשויות . גם הספר הזה אינו דן ברשויות בכללן אלא במחלקה אחת שלהן : ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן