הדפוסים של משנה תורה שסקתו עד עתה , נדפסו במרווח שנים מצומצם ביותר . באופן ממוצע עולה כי נדפסה מהדורה אחת לעשר שנים . והנה אנו עדים עתה להפסקה בת כמאה ושלושים שנה . אין ספק כי עובדה זו אומרת דרשני , אלא שאין כאן המקום לעמוד על כך . אנו , כדרכנו , רוצים לסקור את פעולת המגיהים וטיב הדפוסים . למהדורה זו היו שני מגיהים . הראשון , ר' דוד נוניש טוריש שהגיה עד סוף ספר זמנים . השני הוא ר' שלמה יהודה ליאון שהגיה את שאר הספרים . על שער הספר אנו קוראים : " מוגה ומנופה בעשרים נפה בעיון גדול ובשקידה רבה מפי סופרים ומפי ספרים בתוספת מעלה ויתרון על ידי" וכר . ואכן מהדורה זו , שהיא כשלעצמה מהדורה מפוארת מאוד , 9 הוגהה באופן קפדני ביותר . ר' דוד שהגיה ספרים נוספים שנדפסו באמשטרדם , " ושהיה תלמיד חכם גדול , מסר לנו בראש הספר תיאור מפורט על דרכו בהגהה . אכן , היות שרוב הספר הוגה ע"י ר' שלמה , אני מעדיף להעתיק כאן את תיאורו של ר' שלמה על דרך עבודתו , הדומה מאוד לזה של ר' דוד , אלא שהוא הוסיף עליו עוד כמה פרטים . אלה דבריו בראש חלק ב : אמר המגיה ... והמעלה העולה למעלה היותו מנוקה מכל שגיאה ע"י החכם מאד נעל...
אל הספר