על יסוד האמור לעיל , אנו רואים כי ביחס לקביעת נוסח מצאנו שתי שיטות . האחת אומרת כי אין הולכים בהם אחר הרוב , והשנייה אומרת כי כן הולכים אחר הרוב . לפיכך אי אפשר לבטל על נקלה את הנוסח הנמצא בכתב יד מינכן , אלא יש לדון בכל חילוף נוסח לגופו ררננ '' ר בהקדמתו לדק '' ס , ברכות , עמ' , 20 שם ראה לנכון להצדיק את עצמו בכך שראה לכתוב איזו גירסא היא הנכונה מכין הגירסאות המובאות בראשונים , וכתב : "אני מרהיב כנפשי לומר כן יען שהענץ תלוי בגירסא ולא בסברא , אמינא שאולי אם היה תאה הרשב '' א גירסת האו '' ז היה מודה לדבריו , וכמו שכתבו התוס' בכמה מקומות על רש"י שגירסתו דחקתו לפרש כן . " 116 אמנם ביחס לשיטת הרמ , ה '' ושאר הפוסקים כמותו , שהלכו אחר תכ ספרי תורה בימיהם , אני מסופק בהסבר שיטתם . אפשר לומר , שאף הם ידעו שנוסח ספרי התורה שלפיהם הכריעו את עמדת התב , היה כלתי תלוי זה בזה . אלא שדומה בעיני כי קשה לומר כן . לכן אפשר אולי לומר , שהם אכן סבורים כי תמיר יש ללכת אחר התכ , בין בספרי תורה וכץ בנוסח התלמוד . עוד אפשר לומר , כי כיחס לספרי תורה הם סבורים שאין לפנינו מוצא אחר . הרי אנו צריכים להכריע כנוס...
אל הספר