אודה לבורא עולם על שזכיתי כי ספר זה במהדורתו הראשונה נתקבל בעין יפה על ידי המעיינים . עדות לכך הן התגובות וההערות שקיבלתי , וכן העובדה כי הספר אזל מן השוק . שמח אני כי הוצאת הספרים של האוניברסיטה החליטה להוציא מהדורה שנייה . רבות נתחבטתי באשר לצורת המהדורה השנייה . לבסוף , לאחר שנועצתי בחברים , גמרתי בלבי , כי אדפיס את כל הספר בסידור חדש , שאשלב בו את מה שנתחדש לי מאז פרסומו הראשון ואכלול בו כמובן גם את ההערות שקיבלתי . גם החלטה זו אינה קלה , ושני טעמים לדבר . הטעם הראשון קשור למחבר הספר . כבר לימדונו רבותינו ( יומא כט : ( א"ע "מיגמר בעתיקתא קשיא מחדתא . " והסביר זאת רש"י : "מי שלמד , והסיח דעתו ושכח , קשה לחזור וללמוד מה ששכח , יותר ממה שלא למד . " לאמור , כדי לשלב עניינים חדשים , או אף הערות שונות , שומה על המחבר לבדוק את כל מה שנכתב באותו עניין , כדי לראות אם אכן יש בכך מן החידוש , או שמא דבר זה כבר נאמר קודם . אמנם המחבר בדק זאת בעת שכתב את ספרו לראשונה , אבל מאז כבר נשכח העניין וקשה עתה לחזור ולבדוק את כל המקורות פעם נוספת . לכן ידע הקורא , כי אפשר שעניין שנוסף במהדורה זו , בא זכר...
אל הספר