סיפור יוסף ואחיו הסתיים באושר , לפחות לפי שעה . יוסף חדל להשתעשע באחיו ולשחק במחזה הדרמטי שחיבר . האחים , אכולי חרטה , מתנהגים יפה , וחשים הקלה וריכוך . שוב נמנע רצח אח , כמו גם הוסרה סכנת רעב . הנה , סוף כל סוף , איחוד משפחתי מחודש של צאצאי יעקב הוא אפשרות סבירה בעליל , בהנהגתו - או לפחות תחת הגנתו - של יוסף . ישראל , אביו הקשיש , יראה חיש מהר במו עיניו כיצד טיפס בנו המועדף לעמדה ההולמת את כישוריו ואת חלומות ילדותו , עוטה גלימת שליט אשר עולה ביופייה על כתונת הפסים שהעניק לו אביו בשכבר הימים . לקוראי ספר בראשית המתמקדים בעיקר בסאגה המשפחתית יש סיבה טובה להיות מעודדים . ואולם קוראים הקשובים למשמעותו הרחבה יותר של הסיפור נבונים דיים שלא לצפות לסוף טוב במשמעותו הפשוטה . שכן יש ב"פתרון " הפרטיקולרי הזה לבעיה הפנים משפחתית משום איום על הישרדותה של אומה צעירה זו נתור העם של ברית האלוהים , הנקרא ללכת בדרכי האל . כניסת ישראל למצרים מעלה שאלות שחשיבותן מכרעת - זו הפעם הראשונה אך ודאי לא האחרונה בחיי העם הזה המוגלה תכופות - שאלות של התבוללות והיבדלות בתנאים של גולה . באיזו מידה חייבים בני ישראל ...
אל הספר