|
|
עמוד:9
' ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמו ' ( שם , 'ג א ) 'שנית' נדבר עמו לא שלישית . בדברי חז"ל נמצא גם הקבלה בין לשונות דומות , המבטאת היבט רעיוני : א"ר חמא ברבי חנינא : בהכר בישר לאביו , בהכר בישרוהו ; בה ? ר בישר - 'הכר נא הכתנת בנך הוא' ( בראשית ל"ז , לב , ( בהכר בישרוהו - 'הכר נא למי' ( שם ל"ח , כה ) ( סוטה יב ע"ב . ( בדורות האחרונים התגבר העיון בתחום זה בתנופה מחודשת . עם הרחבת העיסוק בניתוח הספרותי של המקרא , התברר כי תופעת האנלוגיות והמקבילות הספרותיות נרחבת ביותר , הן בריבוי נקודות ההקבלה התוכניות והלשוניות , הן בהיקף הנרחב של התופעה במקרא . תרומה נכבדה לכך תרמו פרופ' יאיר זקוביץ , שריכז עשרות 'סיפורי בבואה , ' כהגדרתו , ותמצת את משמעותן , ופרופ' משה גרסיאל , שהבליט באופן מיוחד את התופעה בספר שמואל . אולם עם זאת דומה , שבעוד שתופעת האנלוגיה בתוך הסיפור עצמו או ברצף סיפורים הפכה להיות חלק בלתינפרד מן הניתוח הספרותי , הרי שתופעת המקבילות הספרותיות בין ספרי המקרא השונים טרם זכתה לתפוס את המקום הראוי לה . . 4 מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא בא פרשה א , מהד' הורוויץ-רבין עמ' . 4 . 5 י' זקוביץ , מקראות בארץ המראות , תל אביב . 1985 . 6 מ' גרסיאל , ספר שמואל א' - עיון ספרותי במערכי השוואה , באנאלוגיות ובמקבילות , רמת גן ; 1983 הנ"ל , אנציקלופדיה עולם התנ"ך , שמואל א , ירושליםרמת גן ; 1985 שמואל ב , ירושלים-רמת גן . 1989 נצטט את דבריו בהקדמה לספרו הנ"ל : "נשמעים לאחרונה קולות , הקוראים לראות בחלק מן הטקסטים הדומים פרי כוונת מחבר אמן , אשר שקד במתכוון לבנות קישורים ספרותיים בין יצירתו ובין יצירה מקראית קדומה וידועה" ( עמ' . ( 22 . 7 כך , למשל , שי בר-אפרת , בספרו העיצוב האמנותי של הסיפור המקראי , ישראל תשמ"ד , עוסק בהרחבה במקבילות בתוך הסיפור עצמו ( עמ' ( 128-122 או ברצף סיפורים ( עמ' , ( 148 אולם איננו מתייחס כלל למקבילות בין סיפורים נפרדים . פ' פולק , בספרו הנרחב הסיפור במקרא , ירושלים תשנ"ד , מקדיש חצי עמוד בלבד ל"הקבלות עם פרשיות מחוץ לתחומי החטיבה והמחרוזת" ( עמ' , ( 206-205 אך מתייחס רק למקרים שבהם ההשוואה מפורשת במקרא עצמו , כגון אזכורו של נחמיה את שלמה המלך לגבי חטא נשיאת נשים נכריות ( נחמיה י"ג , כו . ( א' אלטר , אמנות הסיפור במקרא , תל אביב תשמ"ח , עמ' , 77-61 עוסק ב'סצנות דפוס' במקרא , ומדגיש את הדמיון בין מוטיבים סיפוריים קבועים , מבלי להתייחס לנקודה המרכזית של ההבחנה דווקא בפרטים המבדילים בין הסיפורים .
|
|