|
|
עמוד:7
פתיחה חיבור זה עוסק באחת התופעות הספרותיות המעניינות במקרא - מקבילות ספרותיות בין ספרי המקרא השונים . במקומות רבים אנו מוצאים שתוך כדי תיאור של אירוע מסוים , המקרא רומז לסיפור אחר מספר קודם במקרא , באמצעות מקבילות תוכניות ולשוניות . סביר להניח , כי יש משמעות למקבילות אלו וכי הן מהוות חלק מדרכי המקרא לבטא את הערכתו כלפי הסיפור המתואר . הקבלות מפורשות בין אירועים שונים הן תופעה מקובלת כבר במקרא עצמו . לא פעם אנו מוצאים , שדוברים שונים במקרא מזכירים אירוע קודם כדי לחזק את מסריהם . כך , למשל , משכנעים קוסמי הפלשתים את עמם להשיב לישראל את ארון האלוהים כדי שלא ייענשו כמו מצרים : ולמה תכבדו את לבבכם כאעזר כבדו מצרים ופרעה את לבם וןלוא כא # ר התעלל בהם וישלחום וילכו ( שמ"א , 'ו ו ' . ( במקום אחר , שם יואב בפי שליחו מילים לרצות בהן את דוד על הנפילה לפני עמון , שבה מת אוריה החתי , כשיואב צופה מראש נזיפה של דוד הנובעת גם מן התקדים ההיסטורי : והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה . מי הכה את אבימלך בן ןךבשת הלוא אשה השליכה עליו ? לח ר ? ב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל הח 1 מה ( שמ"ב י"א , כ-כא . ( חז"ל עמדו על תופעה זו במקומות רבים , ועסקו במקבילות ספרותיות בין דמויות , בין סיטואציות ובין ביטויים מקבילים . נציין רק דוגמה אחת לכל תופעה . לגבי הקבלה בין דמויות , חז"ל עמדו , למשל , על המקבילות הרבות שבין סיפורי יעקב לסיפורי יוסף : . 1 על הקבלה זו עיין בהרחבה בפרק רביעי . . 2 עיין על כך בהרחבה י י' היינמן , דרכי האגדה והמדרש , ירושלים תשל"ד , עמ' . 70-61
|
|