|
|
עמוד:345
גיאוגרפים , סוציולוגים וארכיטקטים , וכלה בחברות שיכון כ '' עמידר" ו"עמיגור '' וקבלנים פרטיים שונים שייבצעו את עבודות הבניין והשיפוץ השונות . שכבה רחבה זאת , היא שקיבלה את התמורה המיידית הראשונה מן הפרוייקט . על פי פרסום רשמי , "מבט חטוף על תכניות מאושרות בשכונות השיקום מראה בבירור כי מתוך 400 מיליון ל"י שאושרו הרי שלמעשה מחצית הסכום הנ"ל מוקצה לפעולות תשתית שיפוץ מבני ציבור ובניית מבנים חדשים . חלק נכבד אחר של ההוצאה הוקדש למימון כוח אדם מקצועי , ורק סכום מזערי הוקדש לתכניות ישירות לשיפור רווחתם של תושבי השכונות עצמם" ( חדשות הקהילה החדשה , ספטמבר . ( 1979 אין ספק שגם בחשבון סופי יוברר כי עיקר תרומתו של הפרוייקט - אם יימשך במתכונתו הנוכחית - תהיה ל '' כוח האדם המקצועי" ולקבלנים השונים , כמו גם למנגנון שירותי הרווחה . עבור המנגנון הזה מהווה הפרוייקט זריקת עידוד ואישור הצורך בקיומו . עדות לכך מצוייה בקריאתו של יו '' ר הנהלת הסוכנות היהודית , אריה דולצ'ין , "להכריז על שיקום השכונות כפרוייקט שנות השמונים '' ולא להגבילו לממשלת הליכוד הנוכחית ( הארץ , . ( 2 . 5 . 80 חיזוק המנגנון איננו , כמובן , המטרה המוצהרת של הפרוייקט . ההיפר הוא הנכון : " אחד מן היסודות העיקריים של הפרוייקט הוא , שאין לתכנן ולבצע עבור האוכלוסיה בשכונה , אלא לגרום לכך שהתושבים ישתתפו בכל שלבי התכנון והביצוע החל מאיתור הבעיות וניתוחן , וכלה בהפעלה ותחזוקה של פעולות ומוסדותשהוק מו במסגרת הפרוייקט . יש ייצוג משמעותי של תושבים בפורום בדרג המקומי " ... ובהמשך : " כל זה בא לא רק או בעיקר כדי לוודא שהתכניות תהיינה מתאימות לצרכי המקום או כדי שהשיפוצים והגינון יחזיקו מעמד ; אלא גם , ואולי בעיקר כדי להפוך את המצב החברתי ממצב של תלות לזה של אזרחות עצמאית ואחראית '' ( חדשות הקהילה החדשה , אוגוסט . ( 1979 השאלה היא - כיצד מצפים האחראים לפרוייקט לשבור את מצב התלות , כאשר פעולתם הראשונה היא הרחבה והגדלה של מנגנון שירותי הרווחה , שכל ייעודו הוא טיפול באוכלוסיית השכונות - דהיינו , שעצם קיומו מבוסס על מצב התלות הנ"ל ? כיצד יוכלו תושבי השכונות לצאת ממצב התלות , כאשר הם מקבלים " ייצוג משמעותי" רק ב"פורום בדרג המקומי ? " כיצד יוכלו להגיע לאי תלות כאשר הם אמורים להשתתף בפרוייקט בזמנם הפנוי ועל חשבון מנוחתם , בעוד הם מנהלים משא ומתן עם מנגנון שבזה כל עיסוקו , ובשכר מלא ? כיצד יהפכו לבלתי תלויים כאשר המנגנון הוא זה המחזיק בפועל את הכספים המיועדים להם ? כיצד יגבשו עמדה עצמאית , כאשר בידי המנגנון מצויים ה"מומחים" השונים , שהם הפוסקים האחרונים לגבי כל רעיון שמעלים התושבים ? כיצד ניתן לצפות להישתתפות משמעותית של התושבים , כאשר אלה פועלים במישור המקומי בלבד , ללא קשר ביךשכונתי , וכאשר הם עומדים מול מנגנון מאוחד ומרוכז הפועל בהירארכיה פיקודית מגובשת ? מה משמעות השתתפות התושבים , כאשר כל המלצה שלהם , גם אם תמומש , סופה להביא תעסוקה או רווה לעובדים סוציאליים , מורים , ארכיטקטים , סוציולוגים , קבלנים או מנהלי חברות , שרובם אשכנזים המתגוררים מחוץ לשכונות ?
|
|