סופר ומחזאי

עמוד:327

יוצר במוסיקה אז אני חושב שחומר הגלם הישן שלי היה החומר משם , עם קצת עיבודים טכניים שהתרבות הזאת מסרה לך ומאפשרת לך לארגן את הדברים בשביל הציבור , נאמר , שאתה חי בתוכו , כי אתה לא כותב עכשיו בשביל קהילה זאת או בשביל קהילה אחרת ... יוליו . אני רוצה לשאול משהו ואל תחשוב שזה משחק מילים - אלא בשיא הרצינות - שם ואז הוא איננו קיים פה ועכשיו !? חיים : טוב , אתה צודק . אם אתה רוצה , כן ... אבל נגיד ככה שזה קיים פה ועכשיו באופן בעייתי , מסוכסך ופלונטר כזה קשה מאוד , ואני מעדיף לא להסתבך בפלונ טרים , לא להכנס לפלונטרים , כי אני מנקה את השטח ... דוד : שם ואז זה הרבה יותר בהיר וברור ? חיים : כן , זה הרבה יותר שלם , נוח לי לעשות את זה , אתה רואה ? אבל מה שאתה אומר הוא בהחלט נכון ! אין מה לעשות ... דוד.- זאת אומרת , בקרית שמונה אין שם ואז עדיין ? חיים : טוב , מתבלבלים , הם מבולבלים ... היה סרט נחמד נורא , " מונדו קאנה " לפני זמן ... אז אם אתה זוכר את הסצינה שלשני הצבים , צבי הים , סצינה אכזרית נורא , שבדרך כלל הצבים מקננים ביבשה ולאחר הטלת הביצים הם חוזרים לים ... אז עשו שם נסיונות אטומיים והטילו איזו פצצת אטום ששיבשה את המשושות של הצבים , והמסכנים במקום לצעוד אל המים , אל הים , צעדו להיפר זה אובדן האוריינטציה ואנשים של קרית-שמונה הם מבחינה זאת ... וכל האחרים קרה להם בערך זה - הם מאבדים את האוריינטציה , הם לא יודעים ללכת בעקבות המשושות , לאן !? למערב !? למזרח !? קשה מאוד , קשה מאוד ... שלמה : אם אתה רוצה לבוא היום ולאמר לאנשי קרית-שמונה איך לתפוס עוד פעם את המשושות , אז מה היית אומר להם ? חיים.- בחיים של היום יום ? שלמה : בחיים של היום יום , ובחיים של היום ומחר ... חיים : באופן אידיאלי מה הייתי רוצה ? איך הייתי מעצב את חיי , אם הדברים היו תלויים בידי באופן סופי ? איך הייתי מציע לאחרים לעשות ? אני פשוט מציע למערב להסתכל קצת לעבר המזרח ולמנטליות ולפסיכולוגיה ולראות איך האנשים האלה מתרגזים כשהם מתרגזים , רבים כשהם רבים , אוהבים כשהם אוהבים , חושבים , חולמים , שרים , רוקדים ! ולחזור קצת מזרחה , כי אני חושב שמב חינה אנושית חיי המערב זה התפרקות חיי האדם במובן מסוים . אני משוכנע שמבחינה הומאנית נגזל חלק אלוהי מן האדם ברגע שהמשפחה כמוסד והקהילה כמוסד חדלו לתפקד ... אני חושב שהיופי של החיים זה היה כשא נשים התחככו באנשים ונגעו באנשים וליטפו ונישקו וצעקו ואהבו ומיששו , ושלא היתה אף פעם רשות יחיד אלא ציבור . אתה אף פעם לא היית הילד של המשפחה - אתה היית הילד של כולם , והאשה לא ילדה לבד , ילדו איתה - הבית היה מלא אנשים , שכנים ואבא ואמא והורים והבעל והילדים וראו את האשה יולדת וכשהיא נעזרה בחבל שהשתלשל מלמעלה , אז כולם נעזרו וצעקו יחד איתה את הכאב , וכולם י £ ךו איתה והילוד היה ילוד של כולם ולכן ליוו אותו לאורך כל הדרך , אחרי שהתבגר התחתן ונפטר , וכל אקט שלך כאדם זה לא היה אקט פרטי - זה היה אקט ציבורי חברתי , ואהבה לא היתה עניין אישי אלא עניין פוליטי . נישואין זאת היתה חוויה אדירה ! זה לא שאנשים באו אליך החתן והכירו אותך על רקע של רבע עוף . זה אנשים שחוו איתך את חווית הנישואין כמעט

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר