|
|
עמוד:233
צריך את החלונות , צריך " ... רוצים אותך בשביל דברים חיוניים , כי את הריצפה הם יכולים לעשות לבד . אז אני משוגעת אלך להוציא את הנשמה שלי במקום אחר ? יש לי בית משלי להוציא את הנשמה ! פה אני מקבלת כסף קל , כמו שאומרים . משלמים לי לילד 700 ל"י - מה איכפת ליי ! ולמעשה , מה היא צריכה לשלם ? את רוצה לצאת לעבוד - תשלמי , ולא - תשבי בבית . [ לאה עוברת לספר על יחס בעלה לפעילות הציבורית שלה ] לאה : התחלתי להיות פעילה , בעלי התנגד , אמר לי : "אין לך מה לעשות ? יש לך תינוק " . אני עזבתי את הילד הקטן שלי שהוא בן 3 חודשים . אמרתי לו : " מה ? אתה תכתיב לי אם לצאת או לא ? למה ? קנית אותי ? מה פתאום ! אני לא יושבת פה רגע אחד ! אותי לא קנית " ! אני יוצאת אחרי הפעילות של הוועד . תראי , יש לי בעל טוב ; לא רק טוב , אין הרבה בעלים כאלה . המחלה שלו - שאני לא אצא ! אני יכולה להסתובב כל היום , זה לא יפריע לו - לא ישאל אותך איפה היית ! מגיע הערב , הפנים שלו כועסות . ברגע שיש זה - הוא נהפך . אני שבוע שעבר רבתי איתו אמרתי לו : "תראה , הייתי בת , 18 קיבלתי את זה , היו לי ילדים ' קטנים , קיבלתי את זה , אבל היום אני לא מוכנה לקבל את זה . אתה צריך לקבל את זה , ואם לא - אני אמשיך במה שאני חושבת . אני הפעם לא מוכנה להיכנע לך " ! אמרתי לו : "תראה , לו היית אומר לי.- אתה לא רוצה נקודה מםויימת , אתה לא רוצה ועד שכונה , בסדר . מה אני אגיד ? להרוס את החיים שלי בגלל נקודה מסויימת - לא ! אבל אצלך לא משנה מי - אם זה יהיה ויצ"ו או אם זה יהיה נעמ"ת , או איזה ארגון , לגביך זה אותו הדבר . בגלל זה אני גם לא אקח את החשיבות של מה שאתה עושה , ואני גם לא אקח את הדיעה שלך בכלל . סתם בגלל שנוח לך שאני אהיה על ידך , בגלל שנוח לך שאני לא אצא מהבית " . רותי : הוא פעיל ? לאה : מה פתאום פעילי ! רותי : איכפת לו מה שנעשה סביב ? לאה : לא איכפת לו שאחרים יסתובבו , אבל רק לא לאשתו חס וחלילה . אבל אני לא מקבלת את זה - "היום אני לא בת 18 שאני צריכה לשבת על ידך ואתה רוצה אותי על ידך . היום אני כפול בגיל ואני לא מוכנה לקבל - לא קנית אותי ! תיקח את זה בחשבון - אותי לא קנית ! יש לי דיעות משלי , לי יש אישיות משלי , ואנחנו מאוד מנוגדים . אם לא תשלים עם מה שאני , גם אני לא אקבל מה שאתה ... רותי : הוא נלחם בעבודה של הזכויות שלוי לאה : בעלי הוא מנהל עבודה והוא בוועד - זה כן , זה מותר לו , אבל לאשתו אסור . אמרתי לו . "כל אחד והמסגרת שלו , כל אחד בתחום שלו . אני לא שואלת אותך אף פעם למה ? מה - " ? לא שואלת . אני אומרת מה שאני חושבת ובזה נגמר . אמרתי לו : "עכשיו יש פעילות בזה , יש את ההפגנה , יש את זה - אני נלחמת ואני באה ואני מוכנה לגשת ; " יום אחד התנדבתי והלכתי לשבת כמה שעות במשרד של הוועד לענות לטלפונים . אמרתי לו אחר כך : "את זה יש פעם בשבועיים . אז
|
|