אנשי תיאטרון פעילים ב"התקווה"

עמוד:159

בדרך רבולוציונית . אני אתן לך דוגמא - עם ישראל מפורד ? בשלושה ימים אני מאחד אותו ! פשוט מאד - אני עושה מלחמה ! וכאן זה אותו הדבר . האשכנזים , הסטודנטים , הפועלים , מתי כל האנשים יכולים להילחם את המלחמה הזאת ולחשוב שהיא חשובה ומוצדקת ? כשיהיו יריות ! כשיהיה פחד ואיום של מלחמת אזרחים ! אז השלטון יהיה מוכן לתת ! הוא יהיה חייב לתת ! יכול להיות שיצטרכו גם לפטר אנשים , כמו שעושים במצרים כשיש מהפכה - אומרים לשר האוצר : "לך ! שיבוא מישהו אחר שיארגן את זה יותר טוב ! שיעשה אחרת . " א חרת , בכלל לא היה קורה במצרים שום דבר . כשיקום איש כזה , כשתקום קבוצת אנשים כזאת - תמיד אני טוען שהאיש שיקום צריך להיות אדם מאוד מאוד רחב בהשכלתו , בהשקפותיו - ואשכנזי ... אני אומר את האמת - אני חושב , למשל , אני לא רואה אותו היום קיים ! אפי : לקבוצה גדולה מאוד בארץ הזאת יש עלבון . אני מדבר על עלבון . אני לא מדבר על מצוקה , כי אני לא חושב שיש מצוקה - אני חושב שיש עלבון גדול מאוד . ממה כזאת כדי לגרום לה לפעול , צריך צעד דראסטי ! שהשותפות תהיה שותפות גורל ולא שותפות של '' התקווה" או שותפות של קרית אתא עכשיו שיש שיקום , יש כסף . אנחנו יודעים מה עושה כסף לבני אדם אם הוא לבן או אם הוא שחור , יודעים מה כסף עושה ! אבל יש דבר אחד שעושה לכולם אותו דבר - זה רעיון ! רעיון שהוא מאחד קבוצה גדולה מאוד של בני אדם , שהם יוצאים מהאפסות שלהם והם גורמים ויוזמים פעולה , והוא שותף לפעולה הזאת . היום , בתנאים האלה , שיקום השכונות כמו שהוא קיים , הוא מנטרל את התושבים מהשלטון , הוא אומר : "אתם אל תיגעו בי , יש לכם , תראו כמה קיבלתם . " אבל לא רק זה . אתה לא יכול לבוא לאסקימוסי ולהגיד לו "תפוז . " הוא לא ראה תפוז , הוא לא יודע מה זה תפוז , זה אבסטרקטי בשבילו תפח . אז לקחת קבוצות כאלה מהשכונות ולומר להם : " תנהיגו , קחו את החיים בידיים " ! על איזה בסיס ? דוד : תהליך ... אפי : אז זהו . אני חושב שבתהליך הזה אין אפשרות של שיקום . אני לא מאמין בתהליך הזה . מה שיקום ? איזה שיקום ? אין לו את הכלים , אין לו את נקודת הזינוק ההתחלתית . הוא לא היה בוועד כיתה בבית ספר עממי , הוא לא היה בוועד כיתה בבית ספר תיכון ... אפי : אני חושב שאחת הבעיות של עידות המזרח בארץ , היסודיות , היא שלשמחתנו לא עברנו את הטראומה של השואה , ואני אסביר את עצמי . אני חושב שלציבור האשכנזי בארץ ישנה את הטראומה האיומה של השואה , שהם במודע או בתת מודע מוכרחים לשמור על זה , על מה שהם השיגו - יש מדינה היום , שהם שומרים עליה . הנכס הזה כביכול יגן עליהם - לא חשוב שהתפיסה שלהם זה שהם מביאים את זה לגיטו עוד פעם - אבל על זה הם מוכרחים לשמור . הם מוכרחים להגן , לפי הכרתם , עם מיטב הכוחות שעומדים לרשותם , ומיטב הכוחות שעומדים לרשותם אלה הכוחות שהם מכירים , שיש שפה משותפת . כשבא מוטה גור ומדבר על האינטליגנציה המזרחית , שהיא לא יכולה להגיע לדרגה גבוהה ,

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר