|
|
עמוד:152
אנשי תיאטרון פעילים ב"התקווה" אפי , נחום , דני ושלום הם אנשי תיאטרון מזרחים , הפעילים כמנחים ומארגנים בשכונת התקווה במיסגרת פרוייקט שיקום השכונות . השיחה איתם נסבה תחילה על הבדלי גישה באשר לשינוי מצב תושבי השכונות , ועברה מאוחר יותר לדיון כולל על אפשרויות שינוי מצבם של המזרחים בישראל . במהלך השיחה מועלות דוגמאות שונות לחסימת יוזמות של מזרחים מצד המימסד האשכנזי בארץ . אפי : תראה , אנחנו קבוצה שבאנו לעבוד ב"התקווה" בנושא של שיקום קהילתי ואני מדגיש שאנחנו , ארבעתנו , יוצאי עדות המזרח . המודעות שלנו לנושא היא גדולה מאוד . אנחנו מכירים את הנושא , כי הרבה מאיתנו יצאו ממקום כזה . והצ לחנו להגיע , לשבור את המעגל הזה , את השרשרת , לשבור חוליה אחת בשרשרת ולפרוץ החוצה , לצאת מהסטיגמה הזאת של עדות המזרח שלא יכולים לפעול - אם אתה יליד שכונה , אתה לא יכול להגיע ... וכשחזרנו היום לשכונת התקווה , אנחנו יודעים דבר אחד - שתיאטרון יכול להיות גורם שיביא אנשים למודעות פוליטית . זאת אומרת - אנחנו כקבוצה מנסים לחבוק את כל השכבות בשכונה . אחד או שניים מאיתנו מתמקדים על קבוצות גילאים של 20 30 40 פלוס ואיתם אנחנו עובדים על מנהיגות - בניית מנהיגות , מודעות , לנקוט בטקטיקה כלפי מימסד , לשחק את המישחק עם המימסד . אחת העבודות שלנו זה , קודם כל , לדעת להקשיב ולדעת לדבר כשמגיע תורך . זאת אומרת , כשמגיעה קבוצה של תושבים למישרד , למשל , לראש העיר , או לסגן ראש הממשלה , והוא בשלב מסוים מצליח לגרות אותם שכולם ידברו בו זמנית , לעצבן אותם , אז הוא אומר להם : '' מה אני יכול לעשות !? אין לכם מנהיגות ... אתם מדברים כולכם ביחד , אתם צועקים , אני לא מבין אף מילה , אתם רואים ? - אתם במצוקה ... אתם לא מביאים לי תוכניות . '' ואנחנו מנסים , אני לא יודע אם בהצלחה , מנסים לבנות קבוצת אנשים , להביא אותם לאותה מודעות שלא יהיה עסקן ! אלא עסקן שכונתי שטווח הראייה שלו יותר גדול . פשוט - שיאמין בעצמו שהוא מסוגל להתמודד עם דברים יותר גדולים , לא רק בנושא של כמה דירות בונים , באיזו איכות דירות בונים וכמה מטראז'ים דירות בונים ... באנו ואמרנו כל שעה , כל דקה , כל יום שאנחנו עובדים בשכונה , אומרים : "רבותי , אתם מוכרחים לנקוט בטקטיקה שהיא תהיה אהודה על כל התושבים של השכונה , וכשאתם תבואו לאמצעי התקשורת , שתהיה סימפטיה לאותו תושב במדינת ישראל שהוא רואה אתכם דרך המסך , שיזדהה איתכם . '' ובטקטיקה אנחנו הצענו להם את נושא החינוך . דוד : זה מעין קורס ביחסי ציבור ? אפי : לא . זה לא קורס ביחסי ציבור , זה יותר מזה , מפני שקורס ביחסי ציבור יכול להיות מישהו סימפטי או לא סימפטי , אבל הםימפטיה היא לרעיון ולא לאיש . והגישה שלנו היתה שאם הם , התושבים , יביאו בטקטיקה את נושא החינוך , שיעמידו אותו בראש הפירמידה , שממנו היו רוצים לצאת ! וכשבאים ושואלים - הרי אנחנו יודעים שאמצעי התקשורת הם אלימים , יש אלימות במראיין - אז התושב צריך להתמודד עם האיש הזה . כשהמראיין בא ואומר חח "אז כמה אתם
|
|