פרק רביעי על משמעותה של עדתיות

עמוד:76

השתלבות במרחב האמריקאי אירופאי או במרחב המזרח תיכוני , תרבות מערבית כללית או פיתוח תרבות יהודית ישראלית ייחודית , שלום עם הערבים או התמודדות מתמדת , וכיו"ב . לעומת זאת , כאשר דנים ב '' עדות" דנים בשאלות של פער כלכלי חברתי , בבעיות של השתלבות תרבותית , בבעיות של מתן ביטוי למורשת העדתית , בבעיות של משבר זהות , וכיו"ב . המקור לכך ברור מבחינה היסטורית . הכיוון הכללי של התנועה הציונית והמג מות המרכזיות של החברה הישראלית ניקבעו על ידי אשכנזים . הברירה שעמדה בפני המזרחים היתה מוגבלת , במידה רבה , להשתלבות בפרוייקט הציוני , ולמציאת מקום בתוך המפעל הציוני , כאשר תכניו וכיוונו המרכזיים כבר נתונים . מכאן נובעות השאלות לגבי זהות , מיקום ותפקיד - והיעדר השאלות לגבי כיוון , יוזמה ושליטה . עם כל בחירותם של התהליכים ההיסטוריים עד כה , אין זה ברור כלל וכלל שעליהם להוות נקודת מוצא להגדרה ולניתוח מדעי חברתי , כי אם אנו מקבלים את הנתונים הקיימים כנקודת מוצא , מעניקים אנו לגיטימאציה למצב הקיים , ואומרים כי ל '' עדות" אין יד ורגל בקביעת אופיה של החברה ככלל , וכי מרחב הפעולה הפתוח בפניהן מוגבל להגדרת מקומן ותפקידן במסגרת הכוללת . בחלקו הראשון של הפרק אנסה להראות כי השאלות המופנות אל ה"עדות" במדעי החברה הן שאלות המקבלות כנתון התחלתי את המצב ההיסטורי הקיים . אעשה זאת תוך סקירה של ארבע גישות מרכזיות לשאלת העדתיות : גישת ה"תר בות , " גישת ה '' זהות , '' גישת ה '' הווה כתרבות , " וגישת ה"תודעה המעמדית . " בחלקו השני של הפרק אצביע על כיוונים של שאלות שמן הראוי להציגן ושתהיינה שוות לגבי שתי הקבוצות ביחס עדתי - העדה השלטת והעדה הנישלטת . העדתיות כשאלה של תרבות הגישה הראשונה רואה את העדתיות כתופעה תרבותית . גישה זו יונקת את עוצמתה הן ממרכזיותו של מושג התרבות במדעי החברה במערב , [ 0 מתפיסות מקובלות אצל ה '' איש ברחוב '' באשר לשאלה מה הופך בני עדות לשונים . מהי תרבות ? צ' ואלנטיין מתמצת את ההגדרות השונות כדלקמן : ... " התרבות כוללת את כל הדרכים החברתיות הסטאנדארטיות לראיית העולם ולחשיבה עליו , להבנת היחסים בין אנשים , חפצים ומאורעות , לקביעת סדרי עדיפויות ומטרות , לביצוע פעולות ולמימוש מטרות . באופן כללי , אם כן , התרבות במהותה הינה הכללים שעל פיהם התנהגות מתהווה ועל פיהם היא מודרכת . באופן ספציפי יותר , התרבות של עם מסוים או של גוף חברתי אחר כלשהו היא כל אותם דברים שעל האדם ללמוד על מנת להתנהג בצורה מוכרת , חזויה ומובנת לכל בני אותו עם או קבוצה" ( ואלנטיין , . ( 3 : 1968 תפיסת התרבות מכוונת אותנו לשאול - בדוננו ב"עדה - '' מהם הערכים , הנורמות , הסמלים , ודפוסי ההתנהגות הקונקרטיים המאפיינים את הקבוצה ; מהו ה"מדריך לחיים" שלה . ( DESIGN FOR LIVING ) אנו נשאל גם כיצד מועברת התרבות מדור לדור , אילו שינויים חלים בה כשהיא באה במגע עם תרבויות אחרות , ומהם ההסדרים המוסדיים המאפשרים את המשך קיומה במצבים של עימות עם תרבות שונה .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר