פרק שלישי מאפיינים מרכזיים של מערכת היחסים בין מזרחים ואשכנזים כיום

עמוד:68

וגם לא קאטיגוריות מיקצועיות בדרגה גבוהה יותר . אופייה של ההגירה מן העיירות כבר הושפע מכך - בשנות הששים החלו העובדים המיומנים והמשכילים יותר לעזוב את העיירות ( ספילרמן וחביב , . ( 805 : 1976 התוכניות לעתיד אינן צופנות בחובן סיכויים רבים לעיירות הפיתוח . התוכנית הממשלתית לפיזור האוכלוסין לשנת 2000 חוזה התמקדות כלל ארצית בתעשיות עתירות הון ומדע . אלה דורשות צוותים בעלי מיומנות גבוהה וכן השכלה גבוהה . התוכנית אינה דורשת פיזור אוכלוסין טוב יותר , כלומר , שיפור חלקן של עיירות הפיתוח בכלכלה הלאומית ( ברוצקום . ( 280-277 .-1973 , בעוד שדפוסי ההשקעה והתיעוש של עיירות הפיתוח אינם מביאים יתרונות לתושבי העיירות , הם מעניקים טובות הנאה לקבוצות שבבעלותן נמצאים המפעלים . אין בנמצא מחקרים או מספרים לגבי דפוסי זרימת ההון לעיירות ומהן , מספרים שיאפשרו לנו לקבוע את מידת הניצול של העיירות , כלומר , באיזו מידה זורם הון רב יותר מתוכן מאשר אליהן . עם זאת ברור , שהעבודה בעיירות הפיתוח זולה יותר ( סקר בנק ישראל , ; 10 .-1970 ולמ"ם , סקר התעשיה והמלאכה , : 1972 טבלה . ( 18 ההכנסה הנמוכה יותר בעיירות הפיתוח נובעת לא רק מהעובדה שהתעשיות הממוקמות בהן הן אלה בהן משולם השכר הנמוך ביותר ( בתעשיות המתכת , האלק טרוניקה והתובלה משולמות המשכורות הגבוהות ביותר בישראל . ( על יסוד המספרים שפורסמו על ידי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה ( סקר התעשיה והמ לאכה של , ( 1972 אנו מוצאים שהשכר הארצי הממוצע בתעשיות המזון ב 1972 היה 12 , 208 ל"י : השכר באיזור הצפון היה 11 , 547 ל"י ובאיזור הדרום 11 , 700 ל"י , בעוד שבאיזור תל אביב הוא היה 12 , 972 ל"י . בתעשיית הטכסטיל היה השכר הארצי הממוצע 12 , 400 ל"י : באיזור הצפון הוא היה 11 , 168 ל '' י , באיזור הדרום 12 , 871 ל"י ובאיזור תל אביב 13 , 300 ל"י . לבסוף , בתעשיות המתכת היה השכר הארצי הממוצע 15 , 175 ל"י : באיזור הצפון היה הממוצע 12 , 856 ל"י ובאיזור הדרום 12 , 307 ל"י , בהשוואה ל 16 , 412 ל"י באיזור חיפה ר 16 , 884 ל"י באיזור תל אביב . למשקיע בעיירות הפיתוח ובעיקר לתאגידים הגדולים , יש סיכויים להרוויח גם בדרכים אחרות . הממשלה המצוייה בלחץ פוליטי לספק תעסוקה לתושבי העיירות נותנת לאלה המוכנים להשקיע בהן תמריצים מיוחדים : הלוואות נו חות , רכישת מניות , או טובות הנאה המוענקות למפעלים אחרים של אותו תאגיד והממוקמים במרכז ( אהרוני , . ( 1976 נוסף לעיסקות "נקיות" כגון אלה , הצביע מבקר המדינה על עסקים '' טהורים" פחות : משקיעים פרטיים העבירו לא פעם , כחלק מהסכם ההשקעה שלהם עם הממשלה , מכונות מיושנות ממפעלים במרכז או בחו"ל למפעלים החדשים בעיירות הפיתוח . כך תרמו לכישלונם של המפעלים החדשים ובעת ובעונה אחת עשו רווח קל על חשבון הממשלה והעיירות . בפי תושבי העיירות יש גם סיפורים על מפעלים בדויים שהוקמו כדי לעמוד באורח רישמי בתנאי ההלוואות הממשלתיות , בעוד שהכסף עצמו הוכנס למפעלים כאיזורים המרכזיים של הארץ ( דו"חות של מבקר המדינה על תאגידים משנים שונות,- אהרוני , . ( 371-369 : 1976 אם נסכם את התמונה על עיירות הפיתוח , נוכל לומר שתיעושן פתר בעייה דחופה אחת שניצבה בפני הממשלה בתקופת העלייה ההמונית - אספקת תעסוקה לעולים החדשים . אולם , לא זו בלבד שלא הונח בסיס לאינטגראציה ולפיזור המוסדי של העולים , אלא שדפוסי התיעוש שנבחרו ביססו חלוקת עבודה בין

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר