פרק שלישי מאפיינים מרכזיים של מערכת היחסים בין מזרחים ואשכנזים כיום

עמוד:57

פרק שלישי מאפיינים מרכזיים של מערכת היחסים בין מזרחים ואשכנזים כיום בפרק הקודם היצגנו כמה משלבי התהוות חלוקת העבודה העדתית בישראל בתקופת העלייה ההמונית . בפרק הנוכחי ניתמקד בתיאור אחדים מהמאפיינים הבולטים של מיבנה היחסים הבין עדתיים בימינו . נתחיל בהתפלגות התעסוקתית של העדות השונות , שניתן לראות בה , במידה רבה , "תוצר" של ההתפתחויות שתוארו בפרק הקודם . נמשיך בשאלת השליטה והבעלות בכלכלה הישראלית שגם היא , במידה רבה , "תוצר" של אותן התפתחויות . לאחר מכן נעבור לתיאור מאפיין מרכזי נוסף של היחסים בין העידות בארץ - העובדה שהעידות השונות מתגוררות לרוב ביישובים שונים , או בשכונות שונות באותו יישוב . מכאן נעבור לדון בצורת היישוב החד עדתי המזרחי הבולטת ביותר : עיירות הפיתוח . ננסה להראות כיצד יצרה צורת הפיתוח של עיירות אלו יחסי תלות מובהקים בין אוכלוםיה מזרחית לבין מרכזי שליטה שרוב מאיישיהם אשכנזים , ואשר בידיהם היכולת לקבל החלטות המשפיעות על כיווני ההתפתחות של תושבי העיירות ותכניהן . נסיים את הפרק בציון שתי תוצאות התנהגותיות חשובות של חלוקת העבודה העדתית ושל ההפרדה העדתית במגורים . ראשית , נביא מספר נתונים לגבי נישואין בין עדתיים . שיעורי הנישואין הבין עדתיים מועלים לעתים קרובות כראייה להתקרבות בין העידות . אנו נראה כי המספרים אינם חד משמעיים כלל וכלל . שנית , נעמוד בקצרה על דפוסי ההצבעה העדתית . הן דפוסי הנישואין והן דפוסי ההצבעה מראים לדעתנו בבירור על התפתחות דפוסי התנהגות מזרחיים ישראליים מובהקים . התפלגות תעסוקתית עדתית התוצאה הבולטת ביותר של ההתפתחויות שסקרנו בפרק השני היתה התהוות של חלוקת עבודה עדתית ברורה למדי . כשאנו מתבוננים בהתפלגות התעסוקתית פרק זה מבוסס , בחלקו הגדול , על המאמר "מזרחים ואשכנזים : יחסי תלות בהתהוות , '' מאת שלמה םבירםקי ושרה קציר . מחברות למחקר ולבקורת מם . , 1 אוקטובר , 1978 עמי . 59-21

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא