|
|
עמוד:52
אלה , בעיקר מבין יוצאי ארצות אסיה ואפריקה , טרם התגשמה . הוא הדין לגבי עולים ממוצא nr אשר עלו בתקופות מאוחרות יותר . הסיבות לכך נעוצות במידה רבה ברקען הכלכלי חברתי דימוגרפי של עולים אלה,- טרם עלייתם הם היו בקרב עמים שבהם רב הפיגור התרבותי טכנולוגי , ולפיכך גם בין יהודים אלה היתה ההשכלה והמיומנות המקצועית נמוכות , חסרה התמצאות בטכנולוגיה של המאה העשרים , רמת חייהם היתה נמוכה וגדול היה ריבוי הילדים ובהתאם לכך רב מספר הנפשות למפרנס . לגבי עולים אלה בעיית ההשתלבות היתה כראש ובראשונה בעייה של מודרניזציה חברתית ולאו דווקא הבעיות הנובעות מהגירה מארץ לארץ . השינויים בהשכלה ורכישת מקצוע ברמה גבוהה וכן בהתנהגות דימוגרםית הם שינויים איטיים . הם ודאי לא יוכלו לקרות בדור העולים הראשון . אולם היום כבר ברור שבעיות אלה עברו בירר שה במידה רבה גם לדור השני . לכן על אף התקדמות ניכרת ברמת החיים נשאר עד היום הזה פער גדול בין קבוצות עולים אלה לבין הוותיקים והעולים החדשים יוצאי אירופה אמריקה , ברמת החיים , בהשכלה , וברמתם המקצועית" ( שם : . ( 299 ההנחות והמושגים אשר שלטו במדעי החברה הוזכרו ממש באותו אופן בדיברי המנהיגים הפוליטיים . גם אלה הניחו שהחברה הישראלית בטרם העלייה ההמר נית היתה חברה מוגדרת ומגובשת , השאור שבעיסה של העם היהודי , כדברי שר החינוך ב : 1953 " עם קום המדינה מנה היישוב בארץ ששים רבוא ויותר , ואולם המרץ היצירתי הלאומי , העוצמה החברתית הרבה שהיתה גנוזה בו , לא היו כלל וכלל ביחס למספרו , מפני שהיישוב בארץ התגבש מיסודות שהיתה בהם מתיחות יהודית מאכסימלית , שהיתה בהם הרגשת ייעוד , והם היו מושרשים במורשת הדורות של תרבות יהודית ... דמותו של אדם בישראל עוצבה בדורות אלה מתוך הרגשת ייעוד של דורות , מתוך היאבקות מתמדת שבה נשארו רק החסונים ביותר , האיתנים ביותר מבחינה נפשית , המיועדים מבחינה חברתית" ( דברים בכנסת בהצגת חוק חינוך ממלכתי . דינור , : 1968 . ( 27 לחברה נבחרת זו הגיעה העלייה ההמונית - " חלק גדול של העולים באים אלינו ללא ידיעת אלפא ביתא , ללא סימן של חינוך יהודי או אנושי . שניים גרמו לכך : הזמן והמקום . הם ילידי תקופת חורבן והרס בעולם , תקופת מלחמות העולם וירידה חומרית ורוחנית הכרוכה בהזדעזעות מוסדות תבל , והם יוצאי ארצות חשוכות , נידחות , מדוכאות ועשוקות" ( מדיברי בן גוריון ב 1950 בפני הפיקוד הבכיר של צ . ה . ל . בן גוריון , . ( 34 : 1964 בעלייה זו , על פי כל מנהיגי התקופה , "גנוזים" הכוחות החלוציים של הוותיקים . תפקיד "החברה הקולטת , " הוא להוציא כוחות אלה מגניזתם , "להנחיל" לעולים את ערכי החברה הקיימת ואז יוכלו גם אלה להשתבץ בקיים . כפי שאמר בן גוריון בהמשך דבריו'' הקליטה הרוחנית של עלייה זו , מיזוגה ועיצובה , הפיכת אבק אדם זה לאומה תרבותית , יוצרת , עצמאית ונושאת חזון - היא מלאכה לא קלה , וקשייה אינם קטנים מקשיי הקליטה המישקית . נדרש מאמץ אדיר , מוסרי וחינוכי , מאמץ מלווה אהבה עמוקה וטהורה לאיחוד נידחים אלה , להנחיל להם את נכסי האומה וערכיה , לנטוע גלויות מרוחקות ועשוקות אלה בתוך חברתנו , תרבותנו , לשוננו ויצירתנו , לא כגומלי חסדים - אלה כשותפי גורל" ( שם : שם . (
|
|