|
|
עמוד:51
מעמדם הנמוך של העולים המזרחים מחד גיסא , ולחיזוק כוחן היחסי של השכבות המועדפות מתוך האוכלוסיה האשכנזית הוותיקה - ובמידה רבה גם של העולים האשכנזים - מאידך גיסא . להלן נראה כי ברזמנית התגבשו דפוסים אידיאולוגיים ברורים אשר פירשו את תהליך הפיתוח כך , שתרמו , למעשה , לעיצובה ולהעמקתה של חלוקת העבודה העדתית - אף על פי שלכאורה היתה כוונתם להשיג את ההיפך . בעוד במישור אחד הלך והתגבש אי שוויון בין קבוצות חבר תיות שונות , נוצרו במישור האידיאולוגי הסברים ופירושים שגרמו לטישטוש משמעותו של אי השוויון על ידי הצגתו כשלב זמני העתיד לחלוף עם התגשם הקליטה המלאה . הסברים ופירושים אידיאולוגיים אלה היו מצויים , הן בריטו ריקה של המנהיגות הפוליטית והן בניתוחי הסוציולוגים . אלה גם אלה טרחו להראות , כי כיוון ההתפתחות הקיים הוא הכיוון היחידי הרצוי והאפשרי , כי סופו של התהליך יהיה לא לטובתה של קבוצה מסויימת כלשהי , אלא לטובת החברה בכלל , וכי כל שינוי בכיוון ההתפתחות יהווה סטייה מסוכנת שסופה לפגוע במדינה ובחברה . בצורה זו תרמה האידיאולוגיה השלטת , אם בניסוחה הפוליטי ואם בניסוחה המדעי , לחיזוק המבנה החברתי המתגבש , תוך הפגה מקסימאלית של המתחים הנובעים ממנו . בראשית פרק זה אמרנו כי החברה הישראלית הוצגה בסוציולוגיה הישראלית כחברה קיימת , מגובשת ומפותחת שלתוכה ביכנסו העולים המזרחים "המסור תיים . '' אבחנה חד משמעית זו בין "החברה הקיימת" לבין "העולים" הובילה את החוקרים למסקנה כי על העולים המזרחים להשתנות על מנת להתאים את עצמם לחברה הקיימת . במושגים סוציולוגיים דובר על תהליך "מודרניזאציה" שבו ייהפכו העולים ממםורתיים למודרניים . מהניתוח האמור השתמע , כי לכשיעברו תהליך שינוי חד סיתרי זה , ישתבצו בנידבכים השונים הממתינים להם במיבנה הנתון . ניתוח זה היה מקובל בכל מדעי החברה . הכלכלנים , לדוגמא , אשר היו חייבים להיות מודעים , אולי יותר מן האחרים , לצמיחה הניכרת דווקא לאחר בואם של העולים , הפגינו אותה כפילות : מחד גיסא הוצבו "הכלכלה הישראלית" ו "המשק" - ומאידך גיסא הוזכרו העולים המזרחים המחכים מחוץ למערכת עד שירכשו כישורים חדשים שבעזרתם יוכלו להיכנס פנימה . גם הכלכלנים התעלמו מהמימד הקריטי של התקופה - מעורבותם של העולים המזרחים ב"משק '' אשר היוותה תנאי חשוב לצמיחה כלכלית . דוגמא קיצונית לסתירה הפנימית שבגישה זו מהווים הדברים הבאים מתוך מאמר על '' קליטת העלייה והמשק הישראלי" ( אחירם , . ( 1973 המחבר פותח בטענה כי ... " קשה למעשה לדבר על השפעה של העלייה על המדינה , כי הרי המדינה ממש נבנתה על ידי העלייה : עיקר האוכלוסיה ועיקר כוח האדם היום הם העולים שבאו מאז קום המדינה וצאצאיהם,- חלק ניכר מן ההון בא בעקבות העלייה ולמען קליטתה , על כן , גם הצמיחה הכלכלית המהירה של המשק היתה בעיקרה תולדה של תנועת העלייה '' ( שם : . ( 298 אולם מייד בהמשך הוא חוזר ומוציא את העולים המזרחים מחוץ למערכת : " אולם ... חשוב לציין שאם גם קליטתה החומרית הראשונית של העלייה ההמר נית נסתיימה עוד בתום שנות ה , 1950 הרי השתלבותם בחברה הישראלית של עולים
|
|