פרק שני הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית

עמוד:31

אם בנייה פרטית ואם בנייה ציבורית , במסגרת תכניות חיסכון . המעברות הפכו עד מהרה לנחלה מזרחית כמעט בלעדית . העובדה שרוב הדיור לעולים המזרחים סופק על ידי יוזמה ומימון ממשלתיים הפכה את הדיור לאחד האמצעים בהם כוונו העולים להתיישבות במקומות שונים בארץ . הכוונה זו פעלה בצורה שונה לגבי עולים מזרחים ואשכנזים . ראינו כי פיזור היישובים החקלאיים החדשים נעשה בצורה דיפרנציאלית לגבי מתיישבים מזרחים ואשכנזים , כך שיישובים מזרחים רבים יותר נמצאו באיזורים מרוחקים . דבר זה נכון באותה מידה לגבי עיירות הפיתוח , שבהן עלה אחוז המזרחים בהרבה על אחוז האשכנזים . הבנייה הפרטית התרכזה באיזורי המרכז הרווחיים יותר והשאירה את האיזורים המרוחקים לבנייה הציבורית ששימשה להכוונת אנשים למקומות אלה ( דרין ( דרבקין . ( 136 : 1955 , ( גם חברות השיכון ההסתדרותיות בנו לעולים , אם כי בקנה מידה קטן בהרבה . עד 1962 בנתה חברת "שיכון עובדים " 29 , 200 דירות לעולים לעומת כ 220 , 000 דירות של הבנייה הציבורית . הבנייה לעולים היוותה אחוז ניכר מהבנייה של החברה ההסתדרותית אולם כל הסימנים מראים כי בנייה זו כוונה כמעט אך ורק לעלייה האשכנזית . הבנייה התרכזה באיזורי המרכז בלבד ונעשתה באותן שכונות בהן ניבנו גם שיכוני ותיקים . הרכב האוכלוסיה שגרה בשיכוני "שיכון עובדים" ב 1955 היה מקוטב באופן קיצוני , כאשר רק 6 . 6 ° / 0 מכלל המשתכנים היו יוצאי אסיה אפריקה " ) שיכון עובדים : 1956 , " ל '' א . ( ניראה , אם כן , כי המצב הכלכלי החלש יחסית של העלייה המזרחית הביא לתלות רבה יותר שלה בדיור הציבורי . התוצאה המעשית של מצב זה היתה דיור ברמה נמוכה יותר ופיזור למקומות מרוחקים שהאוכלוסיה האשכנזית הוותיקה והחדשה נמנעה מללכת אליהם . ההבדלים בטיב הדיור נעשו גורם קבוע באי השוויון שבין אשכנזים ומזרחים בחברה הישראלית . חמש עשרה שנים לאחר העלייה הגדולה עמדו עדיין ההבדלים בעינם . צפיפות הדיור של המזרחים בכלל , ושל העולים המזרחים בפרט , היתה גדולה בהרבה מזו של האשכנזים . רק 5 . 6 ° / 0 מכלל העולים המזרחים גרו בצפיפות של פחות מאדם אחד לחדר , לעומת 23 . 9 % מהאשכנזים הוותיקים ו 14 . 1 ° / 0 מהאשכנזים החדשים . רוב האשכנזים ( 63 ° / 0 ) גרו בצפיפות של 1 . 99-1 . 00 לחדר לעומת 35 ° / 0 מהעולים המזרחים ו 41 . 2 0 / 0 מהמ זרחים הוותיקים שגרו בתנאים אלה . בצפיפות של 3 . 99-2 . 00 לחדר אנו מוצאים 3 ° / 0 מהמזרחים הוותיקים ו 49 ° / 0 מהמזרחים העולים , לעומת 11 . 4 ° / 0 מהאשכנזים הוותיקים ר 21 ° / 0 מהאשכנזים העולים . בצפיפות העולה על 4 איש לחדר משקלם של האשכנזים אפסי , לעומת 10 . 2 ° / 0 מהעולים המזרחים ( משרד ראש הממשלה , . ( 540 : 1968 על כל אלה יש להוסיף את השינוי שנכפה על העולים המזרחים בסוג המגורים ובאורח החיים שבא בעקבותיו . אנשים שהיו רגילים לגור בבית , לעתים בעל חדר אחד בלבד ובדרך כלל גדול בהרבה , בעל חצר או שטח קרקע מסביב , הועברו לשיכונים גדולים בהם החדרים קטנטנים וכל החיים מתנהלים בתוך הדירה בהי עדר שטח פתוח בצמוד לחדרי המגורים . הצטמצמות זו בתא הקטן והסגור , הנמצא בתוך בלוק גדול , גרר בהכרח שינוי של אורח חיים בתוך המשפחה , בין הורים וילדים , בין שכנים וכר , תוך כפיית מיבנה מגורים זר על הרגלי מגורים והרגלי חיים מזרחיים . לאור תמונה זו של אי שוויון בולט ומתמשך , יש לבדוק את השקעת המדינה

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר