|
|
עמוד:26
הגיע ל 51 . 3 ° / 0 מכלל ימי העבודה ול 62 . 7 ° / 0 בשנה שלאחריה ( משרד העבודה , . ( 8-6 : 1954 העבודות החקלאיות היו מגוונות , כפי שנראה מ"סעיפי ההוצאות לעבודות דחק : " 1953 / 54 שיקום פרדסים ועקירת פרדסים ; מטעי האומה , הלוואות לחק"ל ; ייצור ופיתוח גני ירק ; הכשרת קרקע וייעור ממשלתי ; שימור קרקע ומרעה טבעי ; הלוואות לקק"ל להכשרת קרקע ; הדרכה בקטיף , אריזה ועבודות בחק"ל ; ומפעלי מים , כדיברי עורך ירחון משרד העבודה - "תקציב עבודות דחק הוא , איפוא , חלק אורגני מתקציב הפיתוח הכולל , והן מיועדות מראש למטרות פיתוח , אך תוך הדגשה מיוחדת של המטרה להגברת התעסוקה הן באיזורים המרוחקים ממרכזי התעסוקה והן בעונות שבהן גוברת האבטלה" ( שמ : . ( 7-6 לענייננו חשוב להדגיש , כי העבודות היזומות יצרו ערכים כלכליים שהגדילו את המשאבים והרווחים של סקטורים מסויימים באוכלוסיה . אמנם אין בידינו נתונים מדוייקים של הערכים והתחלקותם , אבל אפשר לעמוד על כמה מגמות , והחשובה שבהן היא יצירת קרקע נוספת לעיבוד חקלאי על ידי עבודות ניקוז , סיקול , עקירת פרדסים ישנים וכד . ' השימוש בקרקעות אלה היה בלתי שוויוני בשני מובנים : ראשית , חולקה קרקע בצורה בלתי שווה בין צורות התיישבות שונות . לצערינו , אין בידינו נתונים ארציים בנושא זה . שנית , עמד התגמול שהפיקו בעל"'הקרקעות החדשים בניגוד בולט לשכר הנמוך שקיבלו פועלי הדחק שהכשירו את הקרקע . דוגמא בולטת יכול לשמש מפעל ייבוש החולה אשר היה אחת מפער לות הפיתוח הגדולות של שנות החמישים המאוחרות . במפעל זה הועסקו תושבי קריית שמונה שהיו ברובם המכריע עולים מארצות המזרח . כתוצאה מפעולה זו נוצרו 40 , 000 דונאם קרקע . החלק המירבי של קרקע זו הועבר לבעלות קיבוצי הגליל העליון ( דרך רשות מיוחדת שהוקמה לצורך זה ) לשם הקמת חוות חקלאיות שפיתחו גידולים חליפי ייבוא ועתירי עבודה . בחוות אלה עבדו אותם פועלים בלתי מקצועיים מקריית שמונה . כבר לאחר שנת פעילות אחת של החוות הן הראו רווח נקי . לעומת זאת , עוד בתחילת שנות השישים , אחת עשרה שנים לאחר הקמת קריית שמונה , עבדו כ 40 ° / 0 מהמפרנסים בה בעבודות זמניות בלתי מקצועיות ( הל פרין , . ( 107-90 : 1963 חשוב להדגיש כי עבודות אלה נעשו תמורת השכר הנמוך ביותר במשק . עד , 1952 היה השכר כשכר פועל בלתי מקצועי בביניין ובחקלאות ; אולם החל מ 1952 הופחת השכר והוגדר כ"שכר דחק , " בטענה כי עבודות הדחק הן תחליף לדמי אבטלה וכי יש לשמור על רמת שכר כזו שתניע את העובדים לעבור ל"עבר דות טבעיות" לכשאלה תמצאנה ( סנטה יוספטל , "דבר . ( 24 . 8 . 59 , " לזאת יש להוסיף כי קיומו של שכר נמוך עבור עבודות יזומות פתח למעסיקים פתח לשלם שכר זה גם עבור עבודות יצרניות רגילות . התפתחות מוסדות השליטה עד כה ראינו את החלוקה הבלתי שיוויונית של אמצעי הייצור וההכנסות בין חקלאים עצמאיים מזרחים ואשכנזים , וכן את הפער בין השכר הנמוך של פועל חקלאי בלתי מקצועי - מזרחי , בדרך כלל - ורווחיו של בעל הפרדס או השדה - אשכנזי בדרך כלל . נעבור עתה לניתוח אספקט חשוב נוסף של הפיתוח החקלאי
|
|