|
|
עמוד:23
בין המושבים לקיבוצים . כדיברי קורן , מהפעילים המרכזיים בתנועת המושבים , ראתה התנועה בהתיישבות חדשה זו פתח להיחלצותה ממעמדה המישני והנחות ביחס לתנועה הקיבוצית . לדבריו , היסתייגו התנועות הקיבוציות מהמגמה ההתיישבותית החדשה בטענה כי אין העולים מהווים "חומר מתאים" לפעילות חלוצית . התנועות הקיבוציות ניסו , דרך המרכז החקלאי , לעכב את התיישבותם של הגרעי נים הראשונים , אולם המדיניות הממשלתית אשר שאפה להעביר עד חצי מיליון איש להתיישבות חקלאית גברה על טירפודים אלה ( קורן , . ( 47-39 : 1964 כך , בעוד שבהתיישבות הוותיקה היוו הקיבוצים 57 ° / 0 והמושבים , 28 % הרי שבהתיישבות החדשה היוו הקיבוצים רק 12 ° / 0 והמושבים 66 ° / 0 ( לווה , . ( 159 : 1963 ב 1948 היו 104 מושבים ( ומושבים שיתופיים ) ר 177 קיבוצים , וכבר ב 1950 התאזן מספר היישובים ביתרון קל למושבים 245 ) לעומת 214 קיבוצים . ( ב 1952 מנו המושבים 301 יישובים לעומת 217 יישובים קיבוציים , ואילו ב 1960 היו 366 מושבים לעומת 229 קיבוצים ( גלעדי , . ( 2 : 1970 יחס דומה היה קיים גם לגבי היקף האוב לוסיה : ב 1961 חיו במושבים 124 , 200 איש לעומת 77 , 000 נפש בקיבוצים ( למ"ם , . ( 30 : 1973 ההרכב העדתי של חברי המושבים החדשים היה שונה באופן משמעותי , הן מהמושבים הוותיקים והן מהקיבוצים . בקיבוצים היה ייצוג מירבי של יוצאי אירופה , בעוד שני שליש מתושבי המושבים החדשים היו יוצאי אסיה וצפון אפריקה ( גלעדי , . ( 51 , 37 : 1970 המושבים עלו על הקיבוצים במספר היישובים , במספר היחידות החקלאיות ובגודל האוכלוסיה . עם זאת היה שטח הקרקע הראוי לעיבוד ברשות הקיבוצים גדול מזה שברשות המושבים 33 . 1 ° / 0 ) מכלל השטח לעומת 27 . 9 ° / 0 ברשות המושבים . ( שטח השלחין היה גדול יותר בסקטור המושבי , אך עדיין קטן ממשקלו היחסי של סקטור זה ( פוהורילם , . ( 138 : 1973 פער גדול במיוחד היה בתחום חלוקת ההשק עות - מכלל ההשקעות בחקלאות נעשו 54 ° / 0 בסקטור הקיבוצי לעומת 37 . 5 ° / 0 בסקטור המושבי ( שם : שם . ( תמונה זו של חלוקה בלתי שווה של משאבים מתחדדת עוד יותר כשאנו בודקים את החלוקה בתוך הסקטור המושבי בין המושבים הוותיקים , האשכנזים ברובם , לבין מושבי העולים בעלי הרוב המזרחי . אם נשווה את גורמי הייצור הממוצעים במשק המשפחתי הבודד בתחילת שנות הששים , נראה כי השטח המעובד אשר עמד לרשות המשק הוותיק היה בממוצע 52 דונאם , ואילו במשק החדש 34 - דונאם . בידי המושבניק הוותיק היו בממוצע 2 . 3 פרות וכ 300 מטילות , ואילו למתיישב החדש היו בממוצע 1 . 2 פרות וכ 50 מטילות . היחס ברמת המיכון החקלאי היה דומה - כ 2 . 5 טרקטורים במשק מושבי ותיק , לעומת 0 . 7 טרקטורים במשק החדש,- וכך היה הדבר גם ביחס לקומביינים ומכוניות משא ( לווה , . ( 175 : 1963 נראה , אם כן , כי הסקטור שבו היה רוב מכריע של מזרחים , קרי מושבי העולים , היה בעל אמצעי ייצור פחותים בהרבה , הן ביחס לסקטור המושבי והקיבוצי הוותיק והן ביחס לקיבוצים החדשים . הדבר בא לידי ביטוי גם בהכנסה נמוכה : הלפרין מראה כי הכנסותיהם של המושבים הוותיקים היו נמוכות במקצת מהכנסותיהם של הקיבוצים הוותיקים , אולם גבוהות בהרבה , לעיתים פי שניים ויותר , מהכנסו תיהם של מושבים צעירים . יתרה מזאת - הכנסותיהם של הקיבוצים הצעירים התקרבו , ולעתים אף השתוו , להכנסותיהם של הוותיקים , ובכך עלתה בהרבה על הכנסותיהם של מושבים בני גילם . ( 157 : 1956 )
|
|