פרק שני הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית

עמוד:21

יעדיה של המדיניות הממשלתית ללא עלייה גדולה ביותר אשר תאכלס את האיזר רים המרוחקים , תפתח את התשתית הקרקעית והחקלאית ותתרום להרחבה מהירה של הייצור החקלאי . נראה כי לעלייה המזרחית היה חלק מכריע בהשגת יעדים אלה . מספר דוגמאות יכולות להמחיש קשר זה . המעברות : המעברות הוקמו בשנים 1953-1950 והיוו שיכון ארעי כשלב מעבר לשיכון קבע . חלק מן המעברות הוקם על יד ערים גדולות ומושבות אשר יכלו לספק תעסוקה לעולים , אולם המדיניות המוצהרת היתה לפזרן במקומות מרוחקים כדי שיהוו בסיס ליישובים חדשים . בשלב ההתחלתי איכלםו המעברות אשכנזים ומזרחים בערך באותו יחס , אולם לאחר כשנה הצליחו רוב האשכנזים לצאת מהמעברות לשיכון קבע , ולעיתים קרובות אף לעזוב את האיזורים המרוח קים ולהתיישב בערי המרכז . רוב המזרחים נשארו במעברות במשך תקופות ממוש כות הרבה יותר . ב , 1952 שנת השיא במעברות היוו מזרחים כ 80 ° / 0 מכלל , 250 , 000 תושבי המעברות . המעברות שימשו לא רק כאמצעי לפיזור אוכלוסין אלא גם מאגר לגיוס עולים להתיישבות . ביציאה מהמעברה ניתנה עדיפות לאנשים שהיו מוכנים לעבור להתיישבות על פני אלה שרצו להשאר ליד הערים או המושבות . כפי שנראה בהמשך , היו מושבים אלה בעמדה נחותה , הן לעומת ההתיישבות הוותיקה והם לעומת הקיבוצים החדשים ; דבר זה היה נכון במיוחד לגבי מושבים של עולים מזרחים . העלייה מ צ פ ו ךא פ ר י ק .-ה לאחר שנת 1952 חל שינוי במדיניות העלייה והקליטה , שבא לידי ביטוי בעיקר לגבי עלייה פוטנציאלית מצפון אפריקה . לגבי יהודים אלה הופעלה שיטת סלקציה אשר משמעותה היתה קביעת קריטריונים של " פרודוקטיביות" כתנאי לעלייה . בין היתר מיינו משפחות על פי נכונותן או הערכת הממיינים את יכולתן ללכת להתיישבות חקלאית או לעיירות פיתוח ( גינזך המדינה / 61462 / 109 ג . ( 2364 / כהשלמה לתהליך המיון שונתה גם מדיניות הקליטה , והוחל בהכוונת העולים מצפון אפריקה "מהאוניה לכפר , " כדי לצמצם עוד יותר את הסיכוי שהם ייקלטו בכוחות עצמם באיזורי המרכז . מדיניות זו הביאה לכך שעולי צפון אפריקה יישבו בין השנים 700 1956-1954 מקומות ריקים במושבים קיימים והקימו אחד עשר מושבים חדשים נוספים ( קורן . ( 72 : 1964 עולים אלה נשלחו כמעט אך ורק לאיזורים המרוחקים 42 ° / 0 - לדרום ולנגב , 42 % לגליל 8 ° / 0 , לאיזור ירושלים 8 % -ו לאיזור החוף ( ממשלת ישראל והסוכנות היהודית , : 1956 לוח . ( 8 אם כי מדיניות זו הוכרזה כמדיניות כללית , היא יושמה בעיקר ביחס לעולים מצפון אפריקה . בהגיע עלייה פולנית גדולה באמצע שנות החמישים , היתה נכונות רבה יותר מצד המוסדות לאפשר לאנשים בעלי מקצוע ובעלי קשרים משפחתיים להישאר באיזור המרכז . היה גם עניין מצד ראשי הרשויות המקומיות במרכז לקלוט עולים אלה ( גינזך המדינה / 80-82 / 56 ג . ( 2769 / כפי שציינו , היה פיתוחה המהיר של החלקאות יעד מרכזי בתיכנון הכלכלי , ואכן התרחב ענף זה בעשור הראשון במהירות . התפוקה בחקלאות עלתה מ 274 . 2 מיליון ל"י ב 1949 ל 586 . 5 מיליון ל"י תוך חמש שנים , והכפילה עצמה מחדש בחמש השנים הבאות ( משרד ראש הממשלה . ( 301 : 1968 בעוד שב 1948 סיפקה החקלאות את תצרוכת המזון של מחצית האוכלוסיה - שמנתה אז כמיליון נפש ,

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר