פרק שני הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית

עמוד:18

בין בעלי דרגות ותנאים שונים בתוך אותו מקצוע . * . 6 קיום מערכת אידיאולוגית שמקורה מערבי אירופי כללי , והנובעת גם מהנםיון הספציפי של יחסי עדות בתקופת היישוב - אשר הציגה את המזרחים כיוצאי תרבות בלתי מפותחת ונחותה . מערכת אידיאולוגית זו תרמה לקביעת מיקומם הנמוך של המזרחים , וסיפקה לו צידוק . ג . בתור כוח עבודה זול יחסית , נייד וזמין למאניפולאציה מילאו המזרחים תפקיד מרכזי בכמה שלבים של הפיתוח הכלכלי שלאחר קום המדינה . ראשית , נטלו חלק מכריע בהרחבת החקלאות של משק מעורב , בשיקום והרחבה של משק ההדרים ובפיתוח של גידולים תעשייתיים כגון כותנה בקנה מידה גדול . שנית , ופחות או יותר ברזמנית , נטלו חלק מכריע במאמץ הבנייה הגדול של שנות החמי שים . שלישית , כאשר הגיע הפיתוח החקלאי לנקודת רווייה והעיבוד החקלאי הפך להיות יותר ממוכן , וכאשר ההשקעה בבניין פחתה , נטלו מזרחים חלק מכריע בפיתוח התעשייתי המזורז של שנות החמישים המאוחרות ושנות הששים , בעיקר בענפים עתירי עבודה , כגון טכסטיל , יהלומים , מתכת , כימיקלים , ומינראלים . ד . את פיתוחם של הענפים הללו - הן פיתוח חדש לחלוטין והן הרחבה ללא תקדים - איפיינה חלוקה בלתי שוויונית של תגמולים והישגים למשתתפים השונים בו . כתוצאה של הפיתוח התגבשו מספר קאטיגוריות של משתתפים : ראשית , המנגנון של מה שקראנו בשם התשלובת היזמית הממשלתית . שנית , שכבה רחבה של בעלי מפעלים , בנקאים וקבוצות בעלות , אשר אליהם או באמצעותם הוזרם המימון הממשלתי . שלישית , שכבה רחבה עוד יותר של * מדיניותה המקצועית של ההסתדרות כתקופת העלייה הגדולה ולאחריה הינה נושא לדיון מקיף בפני עצמו , ולא נוכל לדון בו כאן בהרחבה . נסתפק בהבאת הקטע הבא מתוך סקירה על פעולות הוועד הפועל של ההסתדרות בשנים , 1959-1956 שהן שנות תחילת התיעוש המזורז - שהוגשה לוועידה התשיעית של ההסתדרות . הקטע עוסק בשאלת ההפרשיות בשכר שגדלה באותן שנים , ומבהיר היטב אילו אינטרסים גרמו להסתדרות לפעול כפי שפעלה בנושא זה : " בהשקיפנו לאחור אי אפשר שלא להודות , כי אכן היה צורך אובייקטיבי לתקן את הפרשי השכר , לאחר שנצטמקו יתר על המידה . הנהגת ההסתדרות יכלה לדחות את כל הדרישות , לפעול בקו האחידות והשוויוניות , לנהוג תקיפות בכל השביתות הבלתי רשמיות ולאחוז באמצעים אירגוניים ומשפטיים . אך כיום נראה , כי הדרך של היענות חלקית לתביעות וחיפוש אחרי פתרונות מוסכמים - היתה צודקת יותר וטובה יותר . המדיניות המקצועית הגמישה מנעה קרע בין ההסתדרות לבין האינטליגנציה והשכבה המקצועית בקרב העובדים . ולא זו בלבד , אלא מאז נקבעה מדיניות מקצר עית זו - והיא מוגשמת הלכה למעשה - התארגנו בהסתדרות מקצועות אקדמאיים נוספים ובחוגים אלה גוברת ההכרה שכל ענייניהם יוכלו לבוא על פתרונם במסגרת המשותפת של כלל העובדים . האיגוד של האקדמאים המתבדלים נשאר מבודד , ללא אחיזה ציבורית וללא יכולת פעולה , איגוד זה , שהוקם במגמה עויינת לתנועת העבודה בארץ ובעידוד מפלגות הימין , לא הצליח למשוך אחריו את ציבור האקדמאים ולא הפך לכוח יציג שלו כלפי הגורמים הקובעים את ענייניה המקצועיים והפרופסיונליים של האינטליגנציה עובדת . אנו מקווים , כי גם הארגון הפורש של המורים התיכוניים , הנוקט קו מיליטנטי כדי להצדיק את קיומו הנפרד , יווכח במרוצת הזמן שניתוק ממקו רות היניקה והכוח של כלל העובדים דן את המתבדלים לניוון ולכשלון '' ( ההסתדרות הכללית , . ( 12 : 1960

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר