|
|
עמוד:15
מתארים את החקלאות היהודית כחסרת ניסיון , חסרת מיכון וחסרת שוק עירוני גדול מכדי שתוכל להגיע לרווחה . ( 217 : 1946 ) הייצור התרכז בענפים כמו חלב , ביצים וירקות , המיועדים לצרכן העירוני היהודי , וגם כך לא סיפק את כל צרכי השוק היהודי . ייצור לצורך ייצוא , פרט להדרים , כמעט ולא היה קיים . הענף חסר היה גם יכולת השקעה בקנה מידה גדול לצורך פיתוח . במשך שנות מלחמת העולם השניה עלו התפוקה והרווחיות של החקלאות היהודית המעורבת במידה ניכרת ( שם : ! 217 , 215 וכן הלוי וקלינוב מלול , ( 22-21 .-1968 אולם לא מספקת לצבירת הון השקעה גדול . רק תפיסת האדמות הנטושות לאחר מלחמת השיחרור , התרחבות השוק היהודי עקב העלייה , זרימת כוח אדם יהודי לחקלאות בקנה מידה גדול והשקעות מאסיביות של הממשלה הפכו את החקלאות המעורבת למה שהיא כיום . השטח המעובד עלה מ 1 , 650 מיליון דונאם ב 49 1948 ל 4 , 110 מיליון דונאם ב ; 1958 ייצור הירקות גדל ב 10 שנים אלה פי , 3 . 3 ייצור ביצים פי , 2 . 4 ייצור חלב פי , 3 . 3 ייצור חיטה פי , 3 . 4 ומספר הטרקטורים גדל פי , 5 . 1 וכל זאת כאשר האוכלוסיה הכוללת באותה תקופה הכפילה את עצמה בלבד ( למ"ס , . ( 9 : 1978 תעשייה : ניצני תעשייה הוקמו בארץ כבר בשנות העשרים , אך סך כל המועסקים בתעשייה ובמלאכה גדל במשך שנות העשרים רק מכ 10 , 000 לכ . 15 , 000 תנופה גדולה ניתנה לתעשייה לראשונה בשנות השלושים , והדבר משתקף בגידול מספר המועסקים בין 1930 ל 1939 מכ 15 , 000 לכ 48 , 000 ( נתן , גאס וקרימר , . ( 220 : 1946 תנופה שנייה באה עם מלחמת העולם השנייה כאשר הביאו צימצום היבוא מחד גיסא , וצריכת הצבא של בנות הברית מאידך גיסא , להקמת ענפי ייצור חדשים ולהרחבתם של ענפים קיימים . שיעור המועסקים היהודים בתעשייה הגיע ב 1945 ל 31 ° / 0 מכלל המועסקים ( הלוי וקלינוב מלול . ( 65 : 1968 גידול משמעותי חל בעיקר בתעשיות חשמל , טכסטיל , מתכת , מכונות , כימיקלים ויהלומים ( נתן , גאס וקרימר , . ( 232 . 1946 גידול הייצור של שנות המלחמה לא היה מלווה בהשקעות גדולות בציוד ומיבנים : הוא בא בעיקר כתוצאה של ניצול יתר של הציוד הקיים ( שם . ( 233 : כתוצאה מכך נותרו היצרנים עם "יתרות ניכרות" ( שם : . ( 237 עם זאת , עם קום המדינה היה המיבנה התעשייתי שלה קטן , חלש ומפוצל . שלוש שנים לאחר קום המדינה מצא מרכוס מספר גדול של מפעלים קטנים , כאשר בענף המתכת , למשל , רק 47 מפעלים ( 3 . 3 ° / 0 ) העסיקו יותר מ 30 פועלים ( מרכוס , . ( 15 : 1953 שווי הייצוא של מוצרי תעשייה הגיע רק ל 24 . 5 ° / 0 משווי הייבוא לצורך ייצור תעשייתי ( שם : . ( 17 רוב המפעלים עסקו בשלבים הסופיים של הייצור ( שם : ( 19 ולא היה , כמעט , ייצור של שלבי יסוד ושלבי ביניים . מרבית הציוד היה ישן יחסית ( ראה , לדוגמא , טכסטיל , שם : . ( 68 נוסף לכך , מציין מרכוס , " טרם הוכרע אצלנו על מה לשים את הדגש בהתפתחותנו הכלכלית , איזה גורם לעודד ולהעדיף , את החקלאות או את התעשייה " ... ( שם : . ( 133 יש להוסיף לכך כי עד אז טרם היתגבשו גורמים שהיו מסוגלים לעודד פיתוח תעשייתי . הצמיחה התעשייתית של טרם המדינה לא הביאה לידי התגבשות של קבוצות ותאגידים בעלי יכולת עצמית להתרחבות ופיתוח . רק ההזרמה הגדולה של הון באמצעות הממשלה החל מאמצע שנות החמישים , הזמינות של כוח עבודה זול וגדול והתרחבות השוק הפנימי , יצרו את האפשרות להתפתחות התעשייה . רק אז הוחל בייצור בסדרות גדולות , יחסית , במפעלים גדולים , יחסית , בעלי ציוד חדיש ובענפים
|
|