|
|
עמוד:12
פרק שני הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית * מבוא התפיסה המקובלת של תהליך ההיקלטות של המזרחים שעלו לאחר קום המדל נה קובעת , כי עקב נתוני הרקע שלהם נכנסו לחברה הישראלית בדרגות הנמוכות שלה , אך עם כניסתם החלו להיחשף לתהליך של מודרניזאציה , אשר יביא , בסופו של דבר , לפיזורם במערך המוסדי של החברה . ההנחה המרכזית העומדת ביסוד תפיסה זו היא , כי המיבנה החברתי הישראלי בתקופת העלייה היה קיים ומעוצב וכי העולים נכנסו לתוך קטיגוריות שהיו קיימות בו זה כבר . עולה שהגיע ארצה ניתקל במיבנה בו היו קיימות דרגות נמוכות , בינוניות וגבוהות , והוא נכנס לאחת מהן , בהתאם לנתוניו / דהיינו , העולים היתווםפו למבנה הקיים . ההנחה של מיבנה קיים ניכרת גם בחלק השני של התפיסה - ברגע בו יזכו העולים במיומנויות חדשות , יפסיקו להצטופף בקטיגוריות הנמוכות ויוכלו להתפזר באחרות . הקטיגוריות כשלעצמן נישארות כל הזמן כפי שהן , ומצפות לשינויים בנתונים של האנשים הממלאים אותן . מתוך כל אלה עולה , כי החברה הישראלית בשנת , 1960 למשל , הינה החברה הישראלית משנת 1948 בתוספת העולים . העולים שינו את החברה רק במובן הכמותי של ההיתרחבות . ההיתרחבות היא כשלעצמה שינוי , כמובן . לדוגמא - החברה צריכה להתמודד עם בעיות עוני בקנה מידה שלא היה קיים קודם לכן , אך ה '' חברה" ככלל איננה משתנה . עול השינוי מוטל על העולים - הם אלה הצריכים להיסתגל לחברה . מבחינה מושגית היסטורית , נעוצה הבעייה המרכזית של התפיסה הזאת בהנחה ש '' הדרגות הנמוכות" היו קיימות זה מכבר ורק חיכו לאנשים שיבואו וימלאו וירחיבו אותן . נכון הוא כי היה בחברה היישובית אי שיוויון מעמדי , אולם מקורותיו ואיפיוניו נעוצים בתנאים הספציפיים של אותה תקופה , והוא הישתנה , כפי שעוד נראה בהמשך , עם בוא העלייה החדשה . נכון גם שהמזרחים בתקופת * פרק זה מבוסם על המאמר : "מי עבד במה , עבור מי ותמורת מה ? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית , '' מאת שלמה סבירסקי ודבורה ברנשטיין . מחברות למחקר ולבקורת , 4 מאי . 1980
|
|